בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 10.9.08, בוקר

תמצית: פלסטינית פגעה בחומצה בפניו של חייל בחווארה. איסור להכניס חלקי מנוע לתיקון בשכם. זיתא - פתוח. ריק בזעתרה-תפוח. תנועה דלילה גם בבית-פוריכ.

07:10 זיתא - מחסום הברזל פתוח. במקום רכב צבאי וחיילים המפקחים על התנועה.

07:15 זעתרה-תפוח - ריק מכל כיוון. לא עצרנו.

הכפר חווארה סגור בשעה זו של בוקר. הרחוב הראשי נראה כאילו נטוש. רק בקצה חנות אחת פתוחה ועשן פחמים עולה ממנה.

07:30 בית-פוריכ

בבואנו היה ריק במגרש החנייה וכן במחסום - עד כדי כך שהחיילים לא נתנו דעתם למכונית שהופיעה. נוסעיה ירדו כדי לעבור ברגל. המכונית המתינה כמה דקות עד שייצא מי מהחיילים כדי 'לטפל' בה.

מכיוון שכם הגיע אוטובוס. הוא נבדק בפנים ובחוץ. זמן בדיקה - 5 דקות.

07:40 החלה תנועה ערנית יותר של הולכי רגל וגם כלי רכב.

08:00 למחסום הגיע זוג מבוגרים. הגבר נכנס למחסום. האישה התקדמה בנפרד במסלול היציאה ההומאניטארי. החיילים מנעו ממנה לעבור והתעקשו בנזיפה שתחזור לאחור דרך המחסום בשם שמירת הסדר הטוב. הגברים הממתינים דווקא אפשרו לה להיכנס לפניהם, אבל החיילים המשיכו להתעקש... לבסוף התירו לה לעבור. הבהרנו למפקד שהאישה הגיעה עם בעלה, אך בין הבטונדות היו באותה שעה רק גברים, וייתכן שמשום כך ניסתה לעבור במסלול החיצוני. אפשר לגלות רגישות, בעיקר אם אין לחץ במחסום. המפקד הסביר (דווקא בנימוס) שהוא נוהג להקל, אבל כאן לדעתו לא הייתה סיבה מוצדקת. הזווית הנוספת של העין הצופה אולי האירה לו בכל זאת משהו.

08:15 חווארה

בבואנו מגרש החנייה היה כבר די מלא ואפילו מוכרי הירקות והממתקים פעלו במקום.

יחסית היה המחסום עמוס יותר מהרגיל בשעה זו. שתי עמדות בדיקה היו בפעולה וכן מכונת השיקוף. במגרש המתינה קבוצה גדולה של נשים בלבוש מסורתי. גם במסלול ההומאניטארי עברו בעיקר נשים רבות.

במסלול כלי הרכב לא ניכר לחץ, מדי פעם הגיעה מכונית מכיוון צפון או דרום ללא עיכובים חריגים.

08:30 הבחנו בקצין, המפקד, שמסתובב על-יד תא המעצר ומדבר דקות ארוכות בקשר ובטלפון. נדמה לנו שיש מעוכב. דליה הצליחה להציץ - ולא. גם המפקד אישר שאין שום מעוכב.

לשאלתנו מה פשר התנועה הערנית, בעיקר של נשים, בשעה זו - לא הייתה לו תשובה. הוא הניח שלפי השגרה עוד מעט יתרוקן המחסום.

08:35 למקום הגיע פלסטיני מבוגר נושא בידיו חלק מנוע שצריך לתקנו וביקש אישור להיכנס וגם לצאת אחרי התיקון. הוא הדגיש שהמכונית שלו עומדת תקועה במגרש. החיילים וכן נציג המתק ת. הבהירו לו שהוא יכול להיכנס, אבל תהיה לו בעיה ביציאה, שכן חל איסור מוחלט על הכנסת חלקי מנוע לשכם

(ההסבר: בקלות יכול להפוך למטען צינור). ניסינו לעזור - אולי אפשר לתת לו לאחר בדיקה אישור מיוחד. הם הציעו לו ללכת למוסך בחווארה. הוא המשיך לטעון שאין מוסך בחווארה שיכול לטפל בזה. במקום הזה אין זכות בחירה, אף לא במוסך. לצערנו, לא הצלחנו להמשיך ולטפל בעניין בשל האירועים.

08:45 תוך כדי עיסוק במקרה המנוע התחוללה מהומה: שתי יריות נורו לאוויר בסמוך למקום עומדנו. חייל מתנודד הגיע מכיוון הפתח של התור ההומניטארי ופניו מכוסות כליל בנוזל לבן. הצלחנו להבחין בשלוש נשים בלבוש מסורתי שנסו במהירות לכיוון שכם דרך המסלול ההומניטארי.ניכר בחייל שאינו רואה ונאחז בגדר המום לגמרי. מחזה נורא. גם על האספלט נשפך הנוזל והתחיל לבעבע. בתוך הצעקות מכל עבר שפכו מים על החייל ולמטה. וסייעו לו להגיע למרפאה.

באחת נפסקה הבדיקה במחסום. העומדים בתור מצפון ברחו ו/או הורחקו. המעבר מדרום לתוך שכם נסגר, וכולם הורחקו אל המגרש בתחתית המדרגות. שלוש חיילות מ.צ וחייל הוצבו מול קהל גדול למדי שהצטופף מבוהל מאוד, אך בשקט מוחלט. החייל הפנה את נשקו אל האנשים, איבד את עשתונותיו ולא הפסיק לצרוח בגסות ותוך איומים. ביקשנו מהחיילות להרגיע אותו. הרי האנשים מצייתים בלית ברירה. כנראה, גם המפקד חשב כך והורה לאחת החיילות לקחת את הפיקוד על 'הזירה' הזאת.

כל הזמן ניסינו לדלות מידע מהחיילות, ובכן: בחורה שהגיעה לשער הבדיקה השליכה לעבר החייל חומצה וברחה. לא תפסו אותה. החייל מטופל כרגע ע"י רופא.

אחרי דקות ארוכות הגיעו כוחות רבים נוספים, ביניהם פארז, מפקד המעברים.

הפסקת החיים נמשכה חצי שעה. במהלכה שמענו  את הפלסטינים בקהל מביעים בשקט חשש שעכשיו יהיה יותר גרוע ודווקא ברמאדן- והם צדקו.

בתוך הזמן הזה הגיע אמבולנס טיפול נמרץ ופינה את החייל לבית-חולים. מסתבר שהיו לו גם קשיי נשימה. מפארז שמענו אח"כ, כשביקש לתשאל אותנו, שהוא נפגע בפנים, אך לא ידע דבר על מצב עיניו.

09:15 המחסום נפתח מחדש. מאות הצטופפו ונדחקו אל קרוסלת הכניסה לשכם. לאור הצפיפות ניתנה הוראה להעביר את רוב הקהל דרך מסלול כלי הרכב כדי לצמצם במהירות את העומס במחסום. בתוך זמן קצר הלחץ בכיוון הכניסה נעלם. מצפון התמונה שונה: בהתחלה מספר האנשים היה קטן (רבים כנראה ויתרו). אך בתוך זמן קצר העומס התגבר, והבדיקות נערכו באיטיות. מעכשיו גם נשים נבדקות בהקפדה וע"י המגנומטר. ברור שהמצב יחמיר עוד ועוד בשעות הקרובות.

בשובנו אל המחסום ניגש אלינו פארז וקצין נוסף ושאלו מה ראינו. הם העלו אפשרות שמדובר בגבר מחופש לאישה. בצד השיחה על האירוע הביע הערכה מלאה לפעילות שלנו. ביקשנו ככל האפשר לא להכביד על האוכלוסייה בתוך המתח והייאוש הבלתי נגמר של המחסומים.

ועוד בצד האירוע: פלסטיני שבדיוק הגיע בעת ההתרחשות לבדיקה השאיר על השולחן מפתחות וטלפון. לידנו, בעת שהורחקנו, ביקש שיחזירו לו את חפציו. אמרו לו שיקבל אחר-כך. אבל כשהמחסום נפתח, נמצאו רק המפתחות. הטלפון נעלם-נגנב!!! לדעתנו, רק חיילים הסתובבו שם. ביקשנו מת. מהמת"ק לטפל מיד בעניין. למרות שהתרוצץ בין כל הכוחות המפוזרים, הטלפון לא נמצא. הוא עירב את פארז ואת מפקד המחסום, וניתנה לו הנחייה להגיע למת"ק ולהגיש תלונה. לא הצלחנו לשוחח איתם (היה איתו עוד חבר) כשיצאו לדרך, אך בהחלט נתקשר למת"ק ונוסיף עדות.

09:45 חלק מבעלי הדרגות והכוחות שהגיעו עזבו את המחסום, ששב כאילו לשגרה שקטה, אף כי ברור שיהא זה יום קשה, וכנראה גם הבאים אחריו.

10:15 עד שעה זו לא אירעו דברים יוצאי דופן, מעבר לאווירה הקשה והמעיקה. יצאנו מהמחסום.
 

זעתרה-תפוח היה פשוט ריק גם בשובנו.

דיווחנו למשמרת הצהריים. במקרה של היום הפרסום בתקשורת היה מדויק. בערב שמענו מחבר פלסטיני שיש פעילות מוגברת של הצבא בשכם ואף נפגעים.