בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ה' 13.11.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
פתחיה ע. ואתיקה ד.(מדווחת)
13/11/2008
|
אחה"צ

 14:00 צומת זעתרא: כ 30 מכוניות בכניסה הצפונית

14:10 מחסום חאוורה: מגרש החניה הומה מוניות  רוכלים ואנשים, כרגיל.
במחסום מאחורי הקרוסלות כ 50 אנשים. המחסום שקט. אין צעקות .המשמרת רק התחילה לפני כשעה וחצי.
מפקד המחסום ועוד חייל בודקים את המכוניות. מכונית עוקפת את התור ונהגה , קצין במשטרה הפלסטינית, מוחזר בבושת פנים לסוף התור, שלא יחשוב את עצמו....ושידע מי מחליט כאן!!

15:15 עזבנו לבית פוריכ
15:25
 
בית פוריכ:
חמדן מחנה את מכוניתו בצד ימין של הכביש ,כרגיל.
נראה שיש הרבה מכוניות בתור  שמשתרך לאט, ודי הרבה הולכי רגל שעוברים מהר יחסית.

15:45 אחד החיילים מהמחסום בא לעברנו בצעד נחוש: המכונית הזו שלכם? שיזוז מכאן ויעבור לצד השני, הוא מפריע.

-          למה זה מפריע לך? שש שנים הוא עומד כאן כל יום.

-          מיהו? הוא ערבי?

-          מה זה משנה?

-          אז הוא ערבי. אני רוצה לראות את תעודת הזהות שלו.

-          צעדנו יחד איתו לעבר חמדן במכוניתו.

-          הוא ערבי! צלם אותו ואת המכונית שלו! צלם את המספר של המכונית. אתה לא תוכל לנהוג יותר! אתה תראה עוד.

-          בינתיים מצטרף  להמולה מפקד המחסום שמסרב להזדהות ומנסה  לעצור את החייל מהשתוללות ולהחזירו למקומו על יד הקרוסלות. עלינו הוא צועק : אתן רוצות שנשמור עליכן? אנחנו שומרים על הביטחון שלכן.....

-          והחייל ממשיך: אתן כולכן שמאלניות. הלוואי שתעזבו את המדינה הזו.

-          חילופי דברים קשים בינינו לבין השניים עד שאמרנו לו: סתום ת'פה, אל תדבר איתנו כך!!

-          צלם צלם אותה.אנחנו נגיש תביעה נגדכן.

-          גם אנחנו נגיש תביעה נגדכם ונצלם אתכם!

-          אסור לכן, נחרים לכן את המצלמות. אנחנו רכוש צה"ל... וכו' וכו' חילופי דברים.

-          החייל חזר למשמרתו והמפקד כחול העיניים ממשיך בשלו שאנחנו מפריעות והוא יתלונן עלינו. אתמול היה כאן המח"ט והסביר להם בדיוק מה מותר להם לעשות.

-          הוא דיבר ודיבר וחזר שוב ושוב שאנחנו מפריעות. לבסוף חזר למקומו.


 
16:30 מגיע ג'יפ ובו חמישה חיילים ובניהם קצין גבוה יותר. החיילים נעמדו מסביבנו והחלו לצלם בשלוש מצלמות מלפנים ומאחור, "בוק" רציני יהיה לנו .

-          קראנו לקצין הגבוה שיבוא לעברנו. סגן או סרן מ"פ או סמ"פ (לא בטוחה) ע. הסכים להסגיר את שמו, ועכשיו (הוא בתפקיד גננת) סיפרנו לו את הצד שלנו. הוא נראה מקשיב ואולי, אולי מבין שאנחנו איננו הגורם ל"באלגנים במחסום" שלשמם הזעק. הוא גם ענה לשאלתנו לגבי המפקד כחול העיניים,שדובר ערביתinfo-icon רהוטה וסירב להזדהות, כן, הוא דרוזי.


 
17:00 עזבנו

-           -