זעתרה (תפוח), חווארה, יום א' 15.2.09, בוקר

7.25 זעתרה: 6 רכבים ממערב, כ-20 מצפון.

7.30 ביתא: מעבר לכביש שפונה לכפר חונה ג'יפ של מג"ב כשהפרונט שלו פונה לכיוון הכפר.

7.50 חווארה:
מקדם אותנו פלשתינאי שיצא מהבידוק ומסב את לבנו לכך שאחת הבודקות בתא הבידוק ישנה.

אנו פונות למ"מ מפקד המחסום ד. שמסנגר עליה, טוען שעבדה קשה שעות מרובות ללא שינה. שאלתנו אם אין מקום מתאים יותר לשינה לא נענתה. ד. מתנחל, דתי, דוקא מעוניין לשוחח אתנו, מאזין לדברנו ולעמדתנו בקשר לכיבוש, מתבטא שיש דעות שונות וחשוב לשמוע גם דעות של האחר, מסכים שמצבם של הפלשתינאים גרוע ולא אוהב את שרותו במחסום.

כ-50 איש בקרוסלות.

8.20 תנועה ערה לשכם. כ-20 איש מצטופפים ליד הקרוסלה המובילה לעיר. מתנדבת מהכנסיות שלידנו מבחינה בנכה שבתור, פונה למפקד והוא פותח את המעבר לנכים, בהזדמנות זו יוצאים בו גם שאר האנשים שהמתינו ליד הקרוסלה. למה בכלל השער הזה סגור - לא ברור, כפי שעוד תופעות רבות אחרות, והרבה יותר קשות במחסום, בכיבוש, לא ברורות.

8.40 אנו מודדות את זמן השהות במחסום. גבר צעיר חיכה 23 ד'.

9.05 גבר אחר המתין 35 ד'.

כל אדם שנושא מטען בידיו נאלץ לפתוח אותו, ולהוציא את תכולתו לבדיקה. מתכנני המפלצת המרושתת - המחסום - שהשקיעו בו כסף כה רב מכספי המסים שאנו משלמים, דאגו לבטחונם המלא של חיילינו, רק שהוסרה מזכרונם העובדה שהמחסום נועד למעבר פלשתינאים. בנו דלפקים צרים שאין בהם מספיק מקום להנחת התכולה. כדי שהמטען המוצא מהתיק לא יפול למטה, הנבדק צריך לתמרן, להשען בגופו קדימה כדי לאחוז אותו ולא תמיד מצליח למנוע את צניחת החפצים לרצפה. לא נראה שהמתכננים עשו זאת מרוע, פשוט מטמטום ומחוסר התייחסות לפלשתינאים כאל בני אדם שיש להתחשב בהם.

9.35 מספר הממתינים במחסום קטן, כעת נמצאים בו כ-40 איש.

סטיישן שמוביל סחורה לשכם נבדק. מכוניות אחרות נכנסות חפשי לעיר.

הרכבים ביציאה משכם נבדקים במהירות, כדקה או 2 המכונית, עם זאת העומס רב וספרנו כ-30 רכבים בתור. מסלול בידוק אחד, לידו כ-5 חיילים. אנו פונות לנציג המת"ק בבקשה לפתוח מסלול מעבר נוסף. אין שום אפשרות, הרי רק מצ"ח יכול לבדוק, והחיילים שעומדים שם הם לא מצ"ח! (איך יכולנו בכלל להעלות הצעה אבסורדית כזו!) פנינו למפקד המחסום א., הבטיח לברר אפשרות של פתיחת מסלול נוסף.

10.00 עוורטא: כ-20 משאיות בתור.