בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ג' 24.3.09, אחה"צ
13:15 שער שומרון, נכנסנו לפלסטין.
13:30 זעתרה (תפוח) ריק לבאים ממערב, 15 רכבים מצפון.
13:45 ביתא
האמר ובו שלושה חיילים בודקים רכבים ביציאה ובכניסה לכפר. בצורה רנדומלית. "כמו שבארץ שוטר בודק אותך אחת ל-, גם כאן אנחנו בודקים אחת ל-". נורמליזציה של הכיבוש. ב 16:00 בדרכנו חזרה היתה הדרך פנויה.
14:00 עוורטא
תור של שלושה רכבים. נבדקות תעודות זהות.
מול הכניסה לאיתמר חונה האמר. ראינו שניים נוספים נעים על כביש האפרטהייד.
14:05 בית פוריכ
נבדקים רכבים, בצורה רנדומלית. מעוכב, כרבע שעה, גבר צעיר ששכח את תעודת הזהות בבית. מישהו מהבית יגיע עוד מעט למחסום עם התעודה.
"ברוך השם אני יהודי ולא ערבי אז אני לא צריך לדעת למה התחילה האינתיפאדה" אמר למקי אחד החיילים.
התעצבנו שוב לגלות לא רק כמה מעט יודעים חיילים על ההיסטוריה של הסכסוך, אלא גם כמה מועטה הנכונות שלהם ללמוד עליו משהו. אני דיברתי עם חייל שהתמצא טוב יותר בפרטים. הוא הודה שהנהגנו משטר אפרטהייד בגדה (את המילה הזכיר הוא, לא אני) אבל טען כי "אין ברירה".
14:40 חווארה
מעבר רכבים - בדיקה רנדומלית בכניסה לשכם. נוסעי אוטובוס נדרשים לרדת ממנו ולעבור את המחסום ברגל. האוטובוס ממתין להם בצידו השני של המחסום. ביציאה - תור של 13 רכבים. בידוק הרכב נעשה בידי כלב. נוסעים ממתינים במרחק מה מהעמדה ומתקרבים רק לאחר שהסתיים בידוק הנהג. עוברים בידוק גופני (מרימים חולצה מפשילים את המכנסיים, מסתובבים במקום), תיקים נבדקים ברכב שיקוף.
מעבר הולכי רגל - פועלות שלוש עמדות בדיקה ועמדה נוספת, החיילים מכנים אותה "הומניטארית". הגברים עוברים תחת גלאי מתכות, ניגשים לעמדה, מראים תעודת זהות. בצידו השני של המחסום הם חוגרים חגורות ועונדים שעונים. בכריזה נשמעות קריאות וואחד וואחד, לאוורה וזלמה, בסגנון הבהמי המוכר. המחסום כמעט ריק. היה אפילו רגע שעמד רק אדם אחד תחת הסככה. הסיבה ברורה - מחסום בית איבא הפתוח, לכאן מגיעים אתה רק תושבי הכפרים הסמוכים מאוד למחסום, כמו חווארה, בורין, אודלה ועוורטא, עבורם יציאה משכם דרך בית איבא היא סיבוב ארוך.
בהגיענו, היה מעוכב בצינוק נהג מונית. שוחרר כמה דקות אחר כך (היה מעוכב משך עשר דקות). הויכוח הרגיל באשר לנהגי המוניות שמתקרבים למחסום בניסיון לתפוס לקוחות. נציין שהיום היו נהגי המוניות צייתנים מהרגיל. הם עומדים מאחורי קו שסימנו להם החיילים. חייל אחד מסביר שאסור לנהגים להתקרב למחסום. "זה לא אסור", אמרנו, "זה הבית שלהם, מותר להם לזוז. אין חוק נגד זה". החייל חושב רגע ומשיב "זה לא חוק. זו בקשה. יש שם קו וביקשו מהם לא לעבור אותו. הם לא מכבדים את הבקשה".
כשהגענו, התנהל ויכוח בין החיילים לבחור צעיר בשאלה מי ינקה את השלוליות (מתכנני המכלאה החדשה בחווארה לא נתנו דעתם לאפשרויות שירד כאן גשם. המחסום מלא שלוליות, סביב לקרוסלות וגם באזור הסמוך לעמדה, היכן שעומדים הגברים ומוסרים את תעודות הזהות). כשהם רואים אותנו הויכוח נפסק והצעיר ממשיך בדרכו.
גם כשהגענו - נהג מונית, חבר קרוב איתו אני עומדת בקשר כבר זמן רב, מספר שהחיילים סיפרו לו שמחסום חווארה יסגר באחד באפריל. מפני שמחסום בית איבא אמנם נסגר, הוא מביט בנו בעיניים מלאות תקווה. ענינו ששמענו אמנם על אפשרות שהמחסום יסגר, אבל קשה להאמין שזה יקרה תוך זמן כה קצר. הסברנו לו את מנהגי השקרנות הנהוגים בישראל באחד באפריל (ולא רק באחד באפריל). אחלה דחקה לאחד באפריל סידר אותו חייל רמאי.
16:05 זעתרה (תפוח) מונית יחידה בעמדה לבאים מצפון, במגרש כלבנית, שלושה רכבים בעמדה לבאים ממערב.