בחיפוש אחר מקאמים (אתרי מורשת פלסטינים): ח'ירבת זכריה, חלחול, סעיר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אירית סגולי, נורית פופר (דיווח וצילום)
02/07/2019
|
בוקר

ח'ירבת זכריה (או בית זכריה) 

הכפר זעיר. 650 תושבים. נמצא בין התנחלות אלון שבות להתנחלות ראש צורים. בכפר יש מקאם עתיק וקבר לציון שם הנביא זכריה (ראו דוח מיום 25.7.19). בזכות האתר הקדוש שנמצא בתחומם, בתי המגורים והתטשבים ניצלו מהריסה ומגירוש, לאחר הקמת התנחלות ראש צורים. עם זאת, את מגדל המסגד שבבנייתו החלו לפני כ 35 שנים, נאסר להשלים.

בעיתון דבר מ 4 לאוגוסט 1969 נכתב : "בעקבות טענות של אנשי דת מוסלמים ופלאחים שישבו על אדמות עין צורים כי ח'ירבת זכריה היא אתר מוסלמי ומקום קדוש, ביקרו במקום אנשי המימשל הצבאי, בלוויית קצין מטה לענייני דתות במפקדת יהודה והשומרון, ואחרי שערכו מדידות הוצאה ח'ירבת זכריה (קבר זכריה) מתוך משבצת האדמות שהופקעו לטובת מתנחלי ראש צורים. בדעת המימשל הצבאי לשפץ את המקום ולהכריז עליו כמקום קדוש, שאנשים יוכלו לבקר בו ללא הפרעה."

לעומת מקאם זה, את הגבעות עליהן ניצב מקאם נבי דניאל, אפשר לראות מהכפר. זקני הכפר עדיין זוכרים שהיו מטיילים ומתפללים שם. כיום למקאם נבי דניאל אין כל זכר ומכיוון שהוא בשטח התנחלות נווה דניאל, אין להם אפשרות לבקר שם. מקאם זה לא ניצל ממעמד של מקום קדוש והחרבתו לפני כ 15 שנים עברה בשקט.
באתר מפה עדיין מצוין כי נבי דניאל הוא "אתר מקודש למוסלמים בהר חברון, כחצי קילומטר מצפון ליישוב נווה דניאל".   

בח'ירבת זכריה נפגשנו עם ראש הכפר אבו א' בביתו בחדר (ע'ורפת דוּיוּף)המיועד לקבלת אורחים ולישיבות המועצה. אין בכפר בנין מועצה.
בבית גרים כל בני המשפחה, הורים, בנים, נשותיהם והנכדים. קולות הילדים מתערבבים עם השיח וניכר על א' שזו שזו שגרת החיים בבית. יש הרגשה של חנק. נאסר עליהם לבנות ואף להרחיב במעט את הבית. גם להוסיף חדרי כיתות לבית הספר הקטן של היישוב נאסר עליהם. מחצרות הכפר נראים בתי התנחלות אלון שבות עטורי הירק, בתי הספר הגדולים והמפוארים, אולם הספורט ובריכת השחייה. לשאלת ילדי הכפר מדוע הם אינם יכולים להרחיב את בתיהם ואת בית ספרם אין כמובן מענה. אפילו חדר מרפאה נאסר עליהם לבנות והם מסתפקים במכולה.

בהמלצת המת"'ק הוכנה והוגשה תוכנית לבניית בית הספר אך התוכנית נדחתה. ארגון במקום מתערב לעזור בהגשת עתירה.

תושבי הכפר מתפרנסים בעיקר מחקלאות בעל ללא השקיה. כרמי ענבים מעטרים את האזור. אפשר להבחין בכרמי ההתנחלות הצפופים לעומת כרמי הפלסטינים הדלילים. סופר לנו שלפני שנה עקרו כמה עשרות גפנים סמוך להבשלתם עוד לפני שהספיקו לבצור אותם.
כמו כן יש בכפר מפעל קטן למוצרי חלב פרות ועיזים וכן דבש ותרכיז ענבים.

מקאמים בעיירות חלחול ושעיר

המסורת המוסלמית מכבדת דמויות מקראיות, ומקימה בתי תפילה לזכרם, כפי שהיא נוהגת לגבי דמויות מהאסלאם שאינן מוזכרות בתנ"ך. המקאמים נבי יונס על שם יונה הנביא בחלחול ונבי עיס על שם עשו אחי יעקב  בשעיר מצטרפים לשורה של מקאמים שהוקמו על ידי מוסלמים לציון דמויות תנ"כיות. ביניהם, נבי מתא בבית אומר על שם אבי יונה הנביא ונבי לוט בבני נעים.

מקאמים אלה מוכרים בעולם המוסלמי. הם הורחבו למסגד, נבנו בפאר והדר עם צריח ואולמות תפילה רחבי ידיים ומושכים אליהם מבקרים מארצות האסלם.

בביקורנו בחלחול בחיפוש אחר מקאם נבי יונס הגענו למקאם קדוש ועתיק יומין. על כך גם יעיד גזעו הרחב והמצולק של עץ הזית בחצר המקאם.  גם במקאם זה פוקדים מתפללים מכל ארצות האסלם .