בקעת הירדן: מתנחלים פורעים, הורסים ובוזזים את קהילות הרועים

 13.04.2024  יום שבת אל פאריסייה
הגענו כולנו למקום בשמונה וחצי ומייד קבענו צוותים לליווי הרועים במקומות שונים. אני (מיקי) ואניה נשארנו לנוכחות מגינה בעוד עדי ואשל נסעו ללוות את נידאל בחומסה-מקאסר; דן ואמנון יצאו ללוות את יוסוף בח'לת מכחול; גאיה, בועז ולילי יצאו עם אחמד מפאריסייה.

כעבור חצי שעה הודיע לנו ב' הרועה  שהמתנחלים גלעד עמוסי וחבריו עולים על האדמות השייכות לרועים מאל פאריסייה, הנפרשות ממערב לכביש הבקעה. האדמות חכורות מפלסטיני תושב טובאס ואלה שטחי המרעה האחרונים שנותרו להם ! אחרי שהמתנחלים מגרשים ומונעים מהם לעבור לרעות בצד המזרחי של הכביש. באדמות אלה יש מעט שעורה שהבשילה, והרבה שטחי בר ירוקים, שעליהם הצאן הפלסטיני היה יכול להתקיים עד בוא הקיץ השחון.

אניה ואנוכי מיהרנו לכיוונם ומצאנו אותם מתקרבים ליישוב. התקשרנו למשטרה ודרשנו שיבואו למנוע חיכוך אפשרי. במשטרה סירבו לקבל תסריט "דמיוני" זה אך לבסוף הואילו לפתוח תיק אירוע. המתנחלים בינתיים עלו על שטחים פלסטיניים אחרים, לשם לא הגיעו הרועים מחשש מפני עימות. יש לציין שהמשטרה  אומנם הגיעה, כעבור שעה, אך סירבה לטפל בבעיה כל זמן שלא יציגו בפניהם מסמכי טאבו על האדמות הללו. לצערנו, המסמכים הגיעו מהרשות הפלסטינית רק אחרי שעה, כשהמתנחלים כבר היו בדרכם למגוריהם.

הלקח נלמד. ביקשנו מהרועים שתמיד יהיו ברשותם הניירות החשובים האלה. זה אינו מבטיח טיפול  אך בלעדי הניירת אפילו לא תהיה התייחסות מינימלית.

בשאר המקומות המרעה עבר בחום ובשקט וללא הפרעות באותו יום.

ופתאום, בשעה שלוש, הגיעו השמועות על רצח אחימאיר, רועה צאן בן ה 14 ממאחז מלאכי שלום, בידי פלסטינים. המתנחלים התחילו להופיע בשטח. גלעד בנו של דידי ועוד שניים, אחד מהם חמוש, הופיעו ממש סמוך לפאריסייה והמקומיים נתקפו בפניקה. הם סיפרו שראו את גלעד מסמן לבחור עם הנשק לירות בהם, אך הוא כנראה סירב. אולי בגלל שראה אותנו ואולי נתקף חשש מסיבות אחרות. כך לפחות לדברי אנשי פאריסייה. דן ניגש אליהם ושאל אותם למעשיהם והם התרחקו.

עם ערב הגיע נטע, שחבר אלי למשמרת לילה, ומאחר שחששנו שהמתקפות יתפשטו ניסינו לגייס תגבורת ופרץ הגיע לעת לילה.

המקומיים הלכו לישון בלב כבד אבל איכשהו הייתה תחושה שהלילה יעבור בשקט. מייד התבדינו. ב 22.30  הודיעו לנו מקבוצת המלווים שבעין חילווה המתנחלים משתוללים ושורפים. נטע נשאר בפאריסייה ופרץ ואני החלטנו לנסוע לראות מה קורה.

התקרבנו לעין חילווה ועצרנו - הכביש נחסם ברכב צבאי. פרץ אמר את האמת, שהוזעקנו כפעילי זכויות אדם  לראות מה קורה. ברגע הראשון החייל הרשה לעבור אך כנראה תוך שניות ספורות קיבל פקודה לעצור אותנו.  "למתנחלים מותר לעבור ולכם לא, זאת החלטת הצבא," דיקלם.

ראינו רכב עם מתנחלים צעירים נוסע צפונה מעין חילווה, והיה לנו הרושם שפניהם לחולל פרעות במקומות אחרים.

חזרנו לפאריסייה ב- 23.15 ותוך עשר דקות הגיעו שלושה מתנחלים ברכב,  שרקדו ושרו והשמיעו שירים בקולי קולות. מנענו מהם להיכנס ליישוב ושאלנו למה הם כל כך שמחים ביום עצוב כזה כשחברם הרועה נרצח? הם לעגו לנו שאנו עצובים וענו: ככה אנחנו מיישבים את ארץ ישראל! שמחים ורוקדים לכבוד זה.

 בזמן המהומה שחוללו המתנחלים המזמרים, הנשים והילדים ברחו בפחד להרים. כשהם עזבו, הגברים ונטע החזירו אותם לבתיהם.

 נטע ואני החלטנו לנסוע לעין חילווה, למרות המחסום, אך הוא הוסר ממילא כי המתנחלים עזבו.

עין חילווה
הגענו לביתו של פתחי והמחזה שהתגלה לנגד עינינו היה נורא ואיום. טרקטור שהמנוע שלו נהרס, מיטות הפוכות, וילן שרוף למחצה, פחים שבורים, כל תכולת התרופות על הרצפה. נגנבו טלפון וזהב וכל מה שנקרה בדרכם של הפורעים הושחת ונהרס מן הסתם בשמחה

המשפחה הייתה בטראומה. פתחי ובנו הצליחו לספר לנו, נרעשים, על כ 20 מתנחלים שפשטו על ביתם, שברו הרסו ובזזו באין מפריע. לא משטרה ולא צבא הגיעו להגן עליהם. פאטמה אחותם הגרה לבד לידם מיררה בבכי. המתנחלים פרצו את מכלאת העדר שלה (80 ראשי צאן) וכולם נעלמו להרים. כל פרנסתה וחייה נגמרו ברגע.

בינתיים שמענו שיפעת הגיעה למשמרת הלילה בפאריסייה, ונטע ואני החלטנו להישאר ללון בעין חילווה, אך היה עלינו לקחת את החפצים שלנו מפאריסייה. עד שהגענו נשעה כבר היתה 12.30. נטע נשאר לישון במכוניתו ואני ישנתי עם האנשים. באותו זמן ממש גלעד עמוסי וחבריו התגנבו ושברו פאנלים סולאריים ומאוחר יותר בלילה שרפו מכונית.

בשמיים היה מופע של כטבמי"ם נמוגים או טילי חץ, מראה שהיה מרהיב אילולי הנסיבות.

יום ראשון  14.04.2024

עם בוקר יום  ראשון התעוררנו וחזרנו לפאריסייה. פאטמה יצאה לחפש את העדר שלה ולפי דברי פתחי מאוחר יותר היא מצאה את רובם, למעט חמש כבשים.  
המתנחלים חזרו לשדות פאריסייה. חשבנו להתקשר מהדרך למשטרה אך יפעת שהיתה שם טענה שהמשטרה לא תגיע ולא תעשה דבר בטענה הקבועה שהמתנחלים, על פי המפות שבידיהם, נמצאים בשטחי מדינה.

אבל כשהגענו ראינו את המתנחל גלעד עמוסי וחבריו כמעט בתוך היישוב. עכשיו הוזעקה המשטרה אבל עד שהגיעה, גלעד וחברו עזבו בהליכה מתונה.

עזבתי וחזרתי לביתי. היו עוד בעיות כמובן והמתנדבים ששהו במקום טיפלו בהן ככל שיכלו.