אל עראקיב
המסע אל תוך הנגב לכפר הלא מוכר אל עראקיב
הכפר אל עראקיב שוכן בין רהט ובאר שבע בצד המערבי של כביש 40, הכביש הראשי מבאר שבע צפונה.
אל עראקיב יש לו היסטוריה ארוכה (ראו קישור לסקירה של תולדות הכפר שהוקם בשנים המוקדמות של המאה ה20. https://m.facebook.com/
בשנת 2010 הכפר, שבו אוכלוסיה של כ-300 אנשים, בתי אבן ובתי פח, שדות זרועים בחיטה, אבטיח, עצי זית והרבה צאן, עופות, סוסים וחמורים, נהרס כליל על ידי רשויות המדינה למרות שנושא הבעלות על האדמות היה תלוי החלטה של בית המשפט. אנשי הכפר, בהובלת השיח' סייח א-טורי, סרבו לקבל את הדין ומקיימים מאבק נחוש, בלתי אלים במשך כל השנים האלה. אחרי כל הריסה הם הקימו סככות ובניינם טרומיים...ושוב, הרשויות הרסו ושוב, ושוב: עד תאריך כתיבת שורות אלה הכפר נהרס 150 פעם והתושבים קיבלו "חשבון" עבור ההריסות של 1,600,000 ש"ח. השייך א-טורי נעצר כמה פעמים ואפילו ישב בכלא 10 חודשים ושוחרר לאחרונה. בינתיים נושא הבעלות על האדמות עוד תלוי ועומד.
בשבועות אחרונים מאז שהשיח' שוחרר מהכלא, המשטרה מטרידה את התושבים המעטים שנשארו במקום: בעיקר את השיח' ומשפחתו. התנאים במקום בלתי אפשריים: שממה מאובקת כשבפינה בית הקברות וקצת עצים מסכנים - כמובן אין מים
. המשפחה ישנה בטנדר ובסוכות מאולתרים בתוך בית הקברות. למרות ההתעמרויות, ההריסות, המעצורים ואלימות המשטרה שמבצעת את מדיניות ההרס, התושבים ממשיכים להיאבק, ולהכריז על "צומוד", דבקות באדמות שלהם. כל יום א' בשעה 16:00 (משתנה לפי העונה) אנשי הכפר ותומכים מהאזור מקיימים משמרת שקטה בצומת להבים מעל כביש 40.
בביקורנו, ביום האחרון של עיד אל אדחא, חג הקרבן, מצאנו אנשים מותשים, מתוחים, אבל נחושים להמשיך את המאבק. הפורום לדו קיום בנגב וגם עומדים ביחד הקימו משמרות של מתנדבים להגיע לכפר במשך השבוע ולהיות שם עם התושבים כאשר פולשת המשטרה. המצב הוא מאוד קשה ואף אחד מהצדדים, הרשויות ואנשי הכפר, לא מוכנים לוותר.