בקעת הירדן: שפע ירוק ואדום

בקעת הירדן באביב זה הדבר הכי מחרמן שיש. ירוק לכל מלוא העין ובכל הגוונים, בכל הגדלים, ועוד מעט הכל יתמלא בפריחה מכל הצבעים. ואז ביום אחד יהפך לחום.

יצאתי במצוות דפנה לעזור למשפחת מחמוד בעבודות היום. המשפחה מתגוררת באזור חמרה.
במשך 4 שעות עבדנו בחממות העגבניות (8 דונם חממות מושכרות). דיללנו עלים מיותרים עד שנשארות רק העגבניות על גבעול ארוך, קשור מלמטה למעלה. כשיהיו יותר אדומות, יקטפו וימכרו.

ב8 בבוקר חדיג'ה, הרעיה והאם, כבר באמצע היום שלה שהתחיל ב 3 לפנות בוקר. היא כבר חלבה וגיבנה ואז הגיעה עם אחיה לחממה.
אחר כך עברה לחממת התותים המשפחתית שנמצאת ליד הבית. התותים גדלים בתבניות פלסטיק ארוכות לאורך החממה הגדולה ומשתלשלים, התותים והפרחים הלבנים שלהם, והמראה משובב נפש. בית מרקחת לתותים. כל תות אבטיח (הצילום לא משקף את המציאות לצערי).

בדרך עוברים את שדה הקוסא (קישואים) שלהם ובבית ליד המגורים נמות הכבשים המפוארות. כבשים מסוג מרינו, שאין כמוהן בשום מקום בבקעה. גדלות בתנאים שמחמוד בנה להן עם כל הידע המצטבר שלו, המזון המיוחד, הכמות שהוא נותן, הכל מתוכנן כמעט ממוחשב, כמו בדירים בישראל.
רק שהרועה במחבוש ונשארה רק אשה שעושה הכל לבד.
ב10 בלילה (בביתי), אני כבר כמעט בחלום, היא מסמסת לי צילום של הגבינה שהיא עכשיו מייצרת, וכותבת: עוד לא גמרתי את היום. היא עושה את זה בגוגל טרנסליט בזמן שאני כותבת לה בערבית עמייה, דיבורית.
ועוד יש לה 4 ילדים בבית, שהרי בימים אלה לומדים רוב הימים בזום ולא הולכים לבית הספר מסיבות שונות כמו: מחסומים, מזג אוויר ואולי (אין) משכורות וכו'.

אז אם בא לכן, היא תקבל אתכן בברכה ליום דילול עגבניות שמח.