סינג'יל - עדרו של המתנחל שמלה רועה בשטח המקאם
מה רואים בתצלום?
אכן, תצלום פסטוראלי: עדר כבשים מלחכות עשב בנוף קדומים, על רקע שקדיות פורחות. לא רואים בתצלום שהעדר הוא עדרו של המתנחל האלים מיכאל שמלה מחוות "נחל שילה" ולא של הפלסטינים מסנג'יל בעלי האדמה.
העדר, שתי הרועות ושני הכלבים התמקמו הפעם מסביב ובתוך המקום הקדוש לבני סינג'יל, במקאם אבו אל עוף. עלינו למקאם ארבע נשות מחסום ווטש עם עאייד ידידנו מסינגי'ל. הרועות נדהמו מהאורחות המשונות שהגיעו עם פלסטיני בן המקום והזעיקו טלפונית את הבוס מיכאל שמלה שנחפז והתייצב לצידן והחל לחקור מי ומה אנחנו. המפגש היה מתוח מאד. אחד משני הכלבים חזר וחצה את המרחב בינינו עם אבן בפה. התנהלות רגועה מצידנו הייתה חשובה לפלסטינים שהיו איתנו. זה היה ברור ואף דובר לאחר מכן. תוך כדי המפגש הטעון הזה הצטרף אלינו אב עם שלושת ילדיו ובמיומנות רבה ארגן מדורה והעמיד מים
לתה.
שמלה: "מאיפה אתן? "מה מביא אותכן לכאן?" "אתן חברות של אעייד ומארואח?"
אחרי שהשבתי לו שאנחנו מתל אביב ועאייד ומראווח שהצטרף הם ידידינו, וש:"אנחנו חוקרות אתרי מורשת ודת פלסטינים" - הוא שאל: "את פרק י"ז בשופטים שבו מדובר על מיכה אתן מכירות? "כן" עניתי לו ,קראתי משהו עליו.
"החאן שלו היה מתחת למבנה הזה" הסביר בכדי שנבין למי יש זכות קדומים על המקום.
עכשיו, תוך כדי כתיבת הדוח ניסיתי להבין באיזה מיכה מדובר בפרק י"ז בשופטים, ומצאתי דמות אקטואלית למדי: גנב בשם מיכיהו שהחזיר לאמו את כספי הגנבה וזו בתמורה למעשה האצילי של בנה, הזמינה מצורף זהב לעשות פסל ומסכה למקדש הפרטי של בנה, מיכה, שממנה את אחד מבניו לכהן. הפרק הזה והבא אחריו מציין ש:"בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"
נחזור לימינו: מעט האדמות החקלאיות שנותרו לבני סינג'יל מחולקת להרבה חלקות קטנטנות ויפות - שבהן אוסר שלטון הכיבוש לחפור בור מים להניח צנרת או לבנות סככה שתגן מפני חום היום או גשם.
לראשונה הגענו למקאם אבו אל עוף בדיוק לפני שלוש שנים ב22.2.20. המקאם עומד בלב האדמות החקלאיות של סינג'יל על גבעה שממנה ניתן להשקיף על העיירה כולה שמטפסת על ההר שמנגד. אז פגשנו שם את מראווח (שם יחודי שמשמעותו: השב), מורה לספורט בגמלאות וחקלאי שעובד באדמתו מדי יום. הוא ראה אותנו מרחוק, שמע עברית והיה בטוח שאנחנו מתנחלים. בכל זאת החליט לעלות "מה יש לי לפחד? אלו אדמות שלנו," אמר בעברית רהוטה. "מי היה אבו אל עוף " שאלנו אותו "הוא היה חבר טוב של הנביא מוחמד" . כשהיה בן 12-13 סיפר, היה בא למקאם בכל יום חמישי: "מדליקים נרות, מתפללים, מבקשים. היו באים אנשים מסינג'יל, מתורמוס עייא וגם משכם.הדרך הראשית בין רמאללה לשכם עברה כאן. עד היום אני עולה, נח ומתפלל במקאם. היום מתנחלים מבקרים במקום. אפילו אבנים עתיקות הם גונבים מהמבנים".
מאז אנחנו מנסות לעקוב אחר תהליכי ההשתלטות על אדמות סינג'יל והניסיונות לנכס את המקאם המוסלמי לנרטיב היהודי ולהעבירו לשליטת המתנחלים, ששבים ופוקדים את המקום: פעם בצורה מבזה עם כבשים שמחרבנות במקאם ופעם אחרת לביקורי קבוצות ופתיחת שולחנות.
ב 7.9.22 הגענו לשטח בן 10 דונם של אדמה חקלאית פלסטינית שבולדוזרים של מתנחלים השטיחו ומנעו את גישת הפלסטינים אליו. הצטרפנו למכונית של עיריית סנג'יל וקיימנו ראיונות וידיאו במקום. ביציאה מהשטח במעלה שביל צר חסמה מכוניתו של מיכאל שמלה את הדרך והוא אילץ את הנהג המנוסה של העיריה לסגת לאחור עוד ועוד ועוד במדרון. זה היה מפחיד ביותר ולא השאיר כל מקום לטעות באשר לכוונתו.
למחרת, שמלה תקף ופצע את הפלסטינים שהגיעו לאדמה לאחר שקיבלו את האישור לכך ממשרדי המנהל בבית אל. (קבלנו תיעוד וידאו של התקיפות ועדויות של הפלסטינים שנפגעו).
ידע כללי: המקאם ואדמות סינג'יל מוקפים בשני מאחזים גדולים "גבעת הראל" ו"גבעת הרואה" (מאחזים אלו הם בין עשרת המאחזים שעל הפיכתם להתנחלויות הכריזה הממשלה) שני המאחזים הם צאצאים של התנחלויות הענק: שילה, עלי ומעלה לבונה. החווה של מיכאל שמלה, שצמודה למחנה צבא ותיק במקום, היא התוספת המאוחרת שממלאת נאמנה את שליחותה: לפגוע לייאש ולנשל את בעלי האדמות הפלסטינים.
לסיום: מקאם אבו אל עוף, לא נכלל בסקירה שלנו משום שבזמנו לא ידענו עד כמה אקטיביים ונחושים הם ניסיונות ההשתלטות עליו . (הוא גם לא נכלל בשטח התנחלות, בשטח אש או בשמורת טבע – שהן שלושת הקטגוריות שנכללות בסקירה). עכשיו כשהתמונה קשה מאד וברורה מאד, אני מקווה שנתקן ונקדיש לו חוברת נפרדת שתכלול ראיונות וידאו מ7.9.22 סרטוני פלסטינים מ8.9.22 ותציג את הרקע התרבותי היסטורי ופולחני של מקאם אבו אל עוף.