עטארה ומקאם שייח' אל קטראני

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
חנה זהר, נורית פופר ואירית סגולי (מדווחת)
22/03/2017
|
בוקר

נפגשנו בכפר עטארה הסמוך לביר זית עם ראש הכפר מוחמד אבו היסאם ונאג'י מנבי סלאח. הפגישה התקיימה בגן רחב הידיים של מקאם שיח' אל קטראני. הגן  פתוח יום יום לילדים, למשפחות ולבני נוער, גם בערב. שתי חתונות התקיימו בו' סיפר  אבו הייסאם' שמאד גאה בגן המטופח ובמיקומו הגבוה של הכפר -  900 מעל גובה פני המים. שלג יורד כל חורף.

הגן ממוקם בשיפולי הכפר, הקרובים לכניסה היחידה אליו, בכביש שיוצא מכביש 446. המחסום נסגר לעיתים קרובות ובצורה שרירותית ביותר. את קבוצת הכדוררגל שהייתה בדרכה למשחק ברמאללה עיכבו 6 שעות. הכפר מונה כ-3.500 תושבים וכ-3.500 עזבו אותו, בעיקר למפרץ הערבי. החל מ-1967 נגזלו 160 דונם מ- 10,160 דונם אדמות הכפר,  להתנחלות עטרת שהוקמה ב-1981. החל מהאינתיפאדה הראשונה (87) הגישה לאדמות החקלאיות מופרעת הן ע"י גידור והן ע"י מתנחלי עטרת. עטרת התיישבה על אדמות של שלושה כפרים: אג'ול, אום ספה ועטארה.

הצענו לבחון אפשרות של עזרה במסיק ולמידה יותר לעומק של התנהלות ההפרעות למסיק ולגישה לאדמות. זה התקבל בפתיחות ועידוד. ההכנסות מחקלאות הידרדרו הן מהסיבה הנ"ל והן עקב ריבוי החזירים. את המים מקבל הכפר מהראשות הפלסטינית בעוד שנבי סלאח מקבל ממקורות. התפתח ביניהם דיון מעניין מה עדיף. הצניעות של העבר אפשרה הסתפקות במי מעינות ומי בורות אגירה. מעין "עין ג'היר " של עטארה  נגזל והפך לאתר תיירות של עטרת בשם "מעיין עטרת" . הוא נמצא בשיפולי ההר עליו יושבת עטרת ולא בהתנחלות.

השלט על כביש 446 בדרך למעיין לא רק מזכיר את שם המעיין ההיסטורי אלא שהוא כתוב עברית ואנגלית ועליו סמליל של לשכת התיירות הישראלית. כביש הוא מרחב ציבורי והדרת השפה הערבית והפלסטינים מהשלט, כמו מכל השילוט בכבישי הגדה - מקוממת. 

המרחב הזה שבין העיר החדשה רואבי, עטארה, אג'ול וההתנחלות עטרת הוא מרחב חקלאי בעל פוטנציאל תיירותי רב. מרחב שכולל את המעיין, שני אתרים ארכיאולוגים (שמצוינים באתר ההתנחלות),  שמורת יער אום צפה והגן של מקאם שיח' קטרואני. עכשיו זה מרחב תיירותי שממנו נותר בידי הפלסטינים רק הגן של שיח' קטרואני. אצבע קטנה שכל היד בידי המתנחלים. הסמיכות לביר זית ולרואבי נותנת בעיני סיכוי ותקוה למאבק נגד הנישול הזה.

אם בוחנים גיאוגרפית את המצב של הכפר אום צפא יש הרבה מקום לדאגה. הכפר ממש נתון בצבת בין "עטרת" ל"חלמיש" שרק 5 ק"מ מפרידים בינהם. ב-5 הק"מ האלו גם שמורת הטבע "יער אום צפה" (ע"ש הכפר?). יש לציין שההתנחלות "חלמיש" ביקשה להיקרא ומתעקשת עד היום על השם "נוה צוף" והשם שתוכנן לעטרת היה "נוה צוף ב' ". בינהן מעבר לכביש יש גם מכינה קדם צבאית תורנית.