אל-פאריסייה: הגנה יומיומית על רועים פלסטינים מפני אלימות מתנחלים

משמרת מגינה - הגנה סביב השעון על רועים פלסטינים מבקעת הירדן מפני אלימות מתנחלים 

פארסיה שבת, מעונן חלקית וחמים מעט. בוריס, אופיר, ורד ושרון נסעו ישירות לנ', שחי במאהל ליד התנחלות בקעות. נערי המאחז של אורי מטרידים אותו הרבה. השאר הגיעות ישירות לפארסיה וימאו למשימות היום. נורית עם אהרון וגליה יצאו ללוות את א' למרעה מרוחק, בכיוון המאחז של צוריאל (צורי) המסונף להתנחלות גבעת סלעית. נערי צורי פוגעים ברועים, מאיימים ואף מכים. אבילי ועובד יצאו ללוות את י' בח'לת מכחול. רחלי נוגה ואני, מיקי, נשארנו במאהל בפארסיה וכרגיל הסתובבנו בין האוהלים. התכבדנו בקפה ותה למכביר בכל מקום וגם בארוחת בוקר טעימה של גבינה, פיתות וזיתים. צפינו בפ' אופה פיתות בטאבון; גלגלנו שיחות על הא ודא; ה' סיפרה על חייה בפארסיה. היא בת הכפר עין שיבלי הסמוך, שם נמצא בית הספר של הילדים. לפני שנישאה לבן דודה מצד אמה, סיימה בגרות ואף הספיקה ללמוד באוניברסיטה 3 חודשים. היא הביאה לעולם ארבעה ילדים והיא נחושה שהם לא יוותרו כמוה אלא ימשיכו וסיימו לימודים גבוהים. מעורבת בלימודים שלהם, עוקבת אחרי שיעורי הבית ואף מלמדת אותם בעצמה. המצב הקשה בכלל מתבטא בבית הספר בפרט - המורים לא מגיעים בגלל המחסומים ובגלל שהרשות הפלסטינית לא מחצאת כסף לשלם להם משכורות. חלק מהשיעורים מועברים בזום וההורים מבקשים  להשיג טאבלטים (הטלפונים הניידים לא קולטים טוב באזור) לכל משפחה כדי לקדם את הלימודים בזום. מישהו מהמתנדבים מנסה לדאוג לכך. יחד עם זאת הניסיון לימד אותנו שיש להקפיד על חלוקת מתנות בצורה שוויונית ביותר, ולוודא שההורים יתחזקו בעצמם את המכשור. הקנאה מתעוררת בקלות ומעוררת סכסוכים ומריבות בין המשפחות, וגם לכעס המופנה אלינו.

היום החלטנו על הפעלה מתוקה והכנו כדורי שוקולד עם הילדים וההורים בכל משפחה. ההורים ערבבו את חומרים והילדים גלגלו את הכדורים, היה מוצלח.

אצל אימאן צפינו בהכנת תבשיל עכוב בר שצומח בר בשטח. היא מבשלת בסיר על מדורת בישול של ענפים. במאהל הסתובב תרנגול בגאווה וליקט את השאריות שנזרקו אליו.

בשעות אחר הצהריים חזרו הרועים והמלווים מכל אזורי הרעייה. כולם דיווחו על רעייה שלווה בשטחים עשירים בעשב חורף אינסופי, ללא התנגשויות עם המתנחלים. אבל בערב הגיעה ידיעה מנציג בצלם בבקעה, על רועה ממאהל סמוך, שרעה כהרגלו רחוק מהפרדס של התנחלות שדמות מחולה. למרות שמירת המרחק השומר בפרדס שיסה את הכלב שלו בעדר הפלסטיני וזה הרג כבשה אחת.

למחרת בבוקר הגיע עוד דיווח על הטרדה: צמד נערים, גלעד עמוסי וחבר חמוש, התיישבו בשש בבוקר על גבעה ובישלו קפה להנאתם ממש ליד הבתים של פארסיה. הדבר עורר מהומה ופחד בקרב הקהילה, המלווים המגינים יצאו אליהם והנערים היתממו ואמרו שהם בסך הכל עושים פיקניק. פנייה למשטרה נגמרה בסירובם של השוטרים להגיע, בטענה שמדובר בפיקניק בשטח ציבורי המותר לכל, גם אם זה במרחק של 15 מטר מבתי המגורים.

כעבור 10 דקות הנערים סיימו את ההצגה ועזבו כשהם מותירים אחריהם מועקה וחשש. מי יודע, אילולא נוכחות המתנדבים אולי אף היו נכנסים לבתים.

אלה פכים קטנים מחייהם של אנשי פארסיה ושאר הרועים. אין לדעת מה יקרה מרגע לרגע..