מחסום חבלה (1393)

משמרת יום ג' 25.102016, בוקר, מחסום אבו סלמן 1419 ומחסום חבלה 1393

5:30 – נסיעה דרך בידיה, סניריה בית אמין עד למחסומים החקלאיים אבו סלמן וחבלה.

6:00 – מחסום אבו סלמן. הגענו בפתיחה. עדיין חשוך. כ 20 אנשים התגודדו סמוך לשער מחכים לבידוק. הם עוברים בקב'. כל פעם 5 אנשים. עם הזמן הלחץ גובר. אנשים נוספים מגיעים וממהרים לשער. הערכנו שבין 100 ל 150 סך הכל ביקשו לעבור. חלקם בעלי אדמות מעבר לגדר וחלק עובדים כשכירים בחקלאות.

בזמן שחיכו לתורם לעבור את המחסום, סיפרו שהם מעדיפים מחסום זה על מחסום חבלה. אחת הסיבות היא הפתיחה המוקדמת, למרות שההפרש רק חצי שעה. גם זה משמעותי כשממהרים לעבוד בחקלאות. לא היו תלונות על עיכובים בפתיחה. מישהו התלונן על כך שבאחד הפעמים השער נפתח מוקדם מהרגיל ונסגר מוקדם מדי.  שיקפידו ויצמדו ללוח הזמנים שהם קובעים, טען בצדק. רוב התלונות מתמקדות בהארכת מסלול ההגעה לשטח והזמן הדרוש להגיע שמתארך עקב מיקום השער יחסית למקום השדות והמטעים. אחד מבעלי האדמות סיפר לנו שהוא גר בעזון עתמה. הכניסה דרך השער של אבו סלמן מאריכה את דרכו שעה וחצי במקום חצי שעה לפני הקמת הגדר. בנוסף ההמתנה ותהליך המעבר מתישים וגוזלים זמן.

לכך נוספים  תלונות קשות הקשורות ביחס פוגעני מצד החיילים.  אדם מקלקיליה  דובר עברית רהוטה רצה להדגיש בפנינו שכל רצונו לחיות בשלום ולדאוג לפרנסת משפחתו . הדרך מביתו למחסום קצרה. הבעיות הן בעיקר עם החיילים. הוא מקפיד לציין שיש גם חיילים הגונים. אך לעתים אין מזל והחייל בבידוק מונע ממנו להעביר סחורה. בבעלותו מטע של 12 דונם, אבוקדו וגויאבות. סיפר שהיו לו השבוע 12 קרטונים מלאים בגויאבות. הוא נזקק כמובן לרכבו כדי להעביר את הסחורה.  החייל במחסום לא איפשר לו לנסוע עם הטנדר שלו דרך המחסום למרות שיש לו אישור לעבור עם רכב. וכיצד הוא אמור להעביר את הפרי? אך החייל, שווה נפש לכך שהפרי עשוי להתקלקל. לאחר כיום, וטלפונים למתק הפלסטיני והישראלי עזרו. לקח שעות להתגבר על רוע לב והתעמרות של חייל אחד.

התוצרת החקלאית נמכרת בשכם. שם המחירים טובים יותר. משאית גדולה, מעמיסה את התוצרת החקלאית של כל אזור קלקיליה ופורקת את התוצרת בשכם.

שהינו במקום עד 6:30 השעה שבה אמור להפתח מחסום חבלה על ידי הפלוגה  שבודקת באבו סלמן. אנשים רבים עדיין חיכו ליד השער בצידו הפלסטיני. נאמר לנו שכולם יעברו. לא יסגרו את המחסום כל עוד מחכים אנשים בצד האחר. יתכן שצריך להקצות זמן רב יותר לפתיחת מחסום זה. כי במחסום חבלה יהיה איחור בפתיחה.

מחסום חבלה לאחר שנפתח

6:40 – מחסום חבלה. השער עדיין סגור אנשים מגיעים בקבוצות קטנות, ברכב, ברגל או באפניים. מחכים בשקט. אין התגודדות כל עוד המחסום סגור. ניגשנו לדבר עם 3 נשים שעמדו בצד וחיכו. אחת מהן דיברה עברית היות ועבדה בישראל כעוזרת בית לפני בניית הגדר. הנשים בעלות שטח חקלאי. חצילים. כעת עונת האיסוף. הילדים עוזרים. הנשים מספרות שאחת הבעיות במעבר היא ההתחכחות עם גברים. כשהשער נפתח התקדמו ונעמדו יחד, בצד, עד לפניית החיילים להגיע לבידוק. 

7:10 – שוב בחבלה. בשעה זו הרחובות כבר שוקקים חיים. ילדים וילדות בדרכם לבית הספר. הילדות במדים המפוספסים האופייניים.

נעצרנו לשאול נהג טקסי כיצד לצאת מהכפר. האיש, צעיר, נשוי, הזמין אותנו לקפה. באותה הזדמנות סיפר לנו שהוא מנוע שב"כ. אחיו עובדים בישראל. הוא הספיק לעבוד בסך הכל 28 ימים וללא הסבר מנעו ממנו את אישור הכניסה לארץ. במקצועו הוא רצף. כעת הוא עובד למחיתו כנהג ומקבל 40 עד 70 שח ליום.

8:00 – בידיה, עמדנו בצומת והיססנו לאן לפנות כאשר מכונית עצרה והנהג יצא אלינו. בחיוך ובתמיהה שאל אותנו למעשנו בבידיה. לאחר ששמע את תשובתנו הציע שניסע אחריו וכל הדרך דאג לשמור על מרחק ראיה מאיתנו.