הכפר הלא-מוכר א-זארנוג

הכפר הלא-מוכר א-זארנוג ממוקם צפונית-מערבית לדימונה, קרוב למושב ושדה התעופה נבטים. יש בכפר כ-6000 תושבים, בית ספר עד כיתה ז',  המשרת גם כפרים נוספים בסביבה. כמו בכל הכפרים הלא מוכרים, אין חיבור לחשמל, מים, שרותי תעבורה, דואר, ותחבורה. יש מרפאה, שמקבלת חשמל מגנרטור, אך אין בית מרקחת והתושבים נאלצים לקנות תרופות מחוץ לכפר, חוץ מדברים בסיסים אצל האחות, שרוב הזמן גם אלה לא בנמצא.  יש אבטלה די גבוהה למרות אחוז יחסית גבוה של אנשי מקצוע בכפר.

מטרת הביקור הייתה לבקר את אנואר אבו קווידר שלפני שבוע הרס את ביתו החדש במו ידיו עקב צו הריסה.  אנואר סיפר לנו שבנו הקטן, בן 3 היום, נולד עם מחלה נשימתית כרונית וזקוק לתנאים וטיפולים מיוחדים. הוא פנה למנהל להסדרת ההתיישבות הבדואית (שלוחה של משרד החקלאות) כדי לקבל אישור בנייה על מנת לספק לבנו תנאים ראויים, אך סורב.  הוא החליט לבנות בכל זאת, וכשהגיע צו ההריסה החליט להרוס בעצמו כדי להימנע מהקנס הכבד שמטיל המנהל כאשר הם הורסים בית. (בין 60,000-ל70,000 ש"ח!)  ישבנו בחצר ביתו הישן, כאשר ההריסות ממש לידינו.  הבית הקיים במצב לא טוב, עם גג פח שדולף: חם מאוד בקיץ, קר בחורף.  הוא ממש לא מתאים לחולה הקטן. רוב תושבי הכפר מקבלים צווי הריסה כי המנהל לא נותן אישורים באופן קבוע. התושבים  הורסים לבד מאותה סיבה - למנוע עלות ההריסה ה"רשמית".  אנוואר סיפר כמה שההחלטה להרוס הייתה קשה ואיך הוא לא ישן בלילות כאשר התלבט מה לעשות.

השיחה גלשה לבחירות העומדות להתקיים בספטמבר והעובדה שברוב הכפרים הלא מוכרים אין קלפי והתושבים לא תמיד מקבלים מידע לאן ללכת להצביע.  דברנו על דרכים לעבוד ביחד כדי לשנות את המצב הזה וקבענו לעמוד בקשר.  יש כבר קשר מתמשך עם תושב הכפר  מוחמד אבו קווידר שדרכו הגענו לאנואר ונמשיך לבחון דרכים לשיתוף פעולה יחד אתו.  

יש לציין שתושבי הכפר עומדים תחת איום של העברה בכוח לרהט כדי לפנות מקום לישוב יהודי שאמור להיבנות על חלק משטחו.  ההריסות הן באופן ברור חלק ממדיניות הממשלה ונספחיה "לעודד" את התושבים בכפרים הלא מוכרים לעזוב מרצון לעיירות כמו רהט, חורה ואחרות, נגד רצונם ונגד רצון תושבי העיירות האלה.