בוקר
אבו דיס, ואדי נאר, רביעי 14/4/2004, בוקר צופות: רותי ר, סילביה פ, חנה ג, אוסי מ. כתיבת הדו”ח: אוסי מ. עיקרי הדברים בדו”ח:- בפישפש – חיילי מג”ב משגיחים מהג’יפ, המעבר פתוח לבעלי תעודות כחולות בלבד- ואדי נאר – מעבר איטי של משאיות, לא כלי רכב פרטיים או מוניות- קצת הרהורים אישייםעדיין סגר. בפישפש: חיילי מג”ב משגיחים על המעבר מתוך הג’יפ ומבקשים תעודה ממי שעובר לכוון ירושלים (תוך שימוש בצופר הקולני והמעצבן של הג’יפ). אחד הנהגים אמר שבעלי אישורים רפואיים עוברים. בואדי נאר: בגלל הסגר המעבר אסור, למעט משאיות. לא ברור מהו הכלל, אבל רוב המשאיות שראינו מגיעות הורשו לעבור, גם אם לאחר המתנה ארוכה. הולכי רגל אינם רשאים לעבור ולכן יש תנועה רבה של עוקפים דרך ההר (המוניות מגיעות למרחק 200 מ’ מהמחסום בשני הצדדים). פגשנו אישה זרה (צרפתיה?) שעובדת בצלב האדום והיא אמרה שבמחסום יש הרבה מכות, ושנוכחותנו חשובה כדי למנוע זאת. קצת הרהורים אישיים בשולי הדו”ח: כשהיינו בדרך חזרה ראינו נהגי מוניות (כנראה) היו על הכביש למטה (בצד השני של המחסום) שנפנפו לנו וקראו לנו לרדת. היו לנו תירוצים טובים לא לגשת (הזמן, העובדה שאסור לנו לעבור לשטח A והעובדה שלא ידענו מה הם רוצים) ולא ירדנו. אני חושבת שהם קראו לנו בשביל לראות או לספר לנו על עוד מקרה של הכאה, אחרי ששמענו כבר יותר מפעם אחת (ר’ דוחות קודמים מאזור אל-חאדר) מנהגי המוניות שבצד של בית-לחם שחיילים מכים נהג מונית כמעט כל יום, מכות חמורות מאוד, בגלל שהמוניות ממשיכות להסיע אנשים בזמן הסגר. הרגשתי היא שאנחנו באות ומתרשמות שהכל בסדר בזמן שמעבר לסיבוב אנשים חוטפים מכות ושוכבים אח”כ שבוע בבי”ח, כמו שכבר שמענו.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-