ירושלים
אר-רם קלנדיה, יום א’ אחה”צ, 30.10.05 שקיפות: תמר פ. ופיליס ו. ( מדווחת ענאתה: בשעה 14:00 התנועה זרמה לשני הכיוונים עם תור קצר של מכוניות לכיוון ירושלים. לא היה תור של הולכי רגל. שוטרי המג”ב במקום הורו לנו להתרחק מתחום המחסום. אר-רם: הגענו למחסום קצת אחרי 14:30. לא היו תורים במקום, המעבר היה מהיר. לא היו מעוכבים. קלנדיה: הגענו לקלנדיה בשעה 15:00. זרם בלתי פוסק של אנשים עבר במחסום ובדרך כלל לא נוצרו פקקים. לאורך כל המשמרת המעבר היה מהיר. ד., נציג המת”ק, עזב את המקום לפני בואנו וא., שהחליף אותו, הגיע בסביבות 16:00. לא היו בעיות מיוחדות ולא ראינו שסירבו מעבר למי מהבאים. כנראה שעקב הצום ומזג האוויר הבלתי אפשרי הוצבו מעט מאד דוכנים. בשעה 17:00 התרוקן המחסום לקראת סוף הצום וגם אנחנו עזבנו את המקום. עברנו שוב דרך אר-רם שהיה נטוש גם כן. שלא כמו בשבועות האחרונים, לא היו מעוכבים מאוחרים.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
