ירושלים
אבו-דיס, מעבר הזיתים, יום רביעי 7.3.2007 בוקר משקיפות: ציפי א., שולמית נ., נעה ד. (מדווחת) 8:00 אבו דיס (הפשפש)פרט לחיילים שעמדו על משמרתם ליד הבודקה בצד הישראלי, לא הייתה נוכחות צבאית. איש גם לא עבר שם. שקט. 8:10 מעבר הזיתים בשיחה עם אחד הנהגים במגרש החניה התבשרנו “שהיה קשה הבוקר” בין 4:30 -6:30 בעת מעבר הפועלים וכך גם אתמול. נסענו אל צדו השני של מעבר הזיתים, דרך עזריה – והגענו אל הצד שבו ממתינים הפלסטינים למת”ק ולמעבר לירושלים. 8:25 בסככת הממתינים: – כמה עשרות גברים ממתינים בסככה המוצלת. הנשים עומדות ליד הסככה , בשמש. כולם ממתינים לפתיחת המת”ק בשעה 8:30 . על שעת הפתיחה נאמר לנו גם בשיחה עם מפקד המחסום יוסי א. לפני כמה שבועות. מסתבר שבפועל שעת הפתיחה משתנה מיום ליום, כך מיידעים אותנו כמה מהממתינים.8:30 – האנשים עדיין ממתינים. המת”ק עדיין לא נפתח.8:50 – אחד המאבטחים נכנס לאזור הסככה, הוא אוסף את תעודות הזהות של חלק מהממתינים. לשאלתנו האם יש חלוקת מספרים לממתינים, אנו נענות כי את התור מסדרים הממתינים בינם לבין עצמם. ברמקול אנו שומעות נביחות בדרישה לשבת ולעמוד בצורה מסודרת. אנשים שמעדיפים לעמוד מחוץ לסככה , בשמש, נקראים לקול הרמקול המרעיש את המקום לחזור אל מתחת לסככה. אנו משוחחות באנגלית עם צעירה המספרת לנו שנשים למען זכויות אדם סייעו בידה לצלוח מחסום ולקבל אישור מעבר לפני ארבע שנים, כשהייתה בהריון .- 9:05 המת”ק עדיין לא נפתח. עדיין סידורים לקראת הכנסת הממתינים. אנו שואלות את אחד משוטרי המג”ב למה עדיין לא התחילו להכניס את הממתינים למת”ק. השוטר מסביר לנו שהם “רק עכשיו הגיעו ” , חיילי המת”ק. הוא משיב לשאלותינו באדיבות ולדבריו כל שעתיים מתקבלים 30 איש, והמת”ק פתוח עד השעה 15:00. .- 9:10 מתחילים לקבל את הקהל. שמנו לב שהנשים נכנסו ראשונות, ולא לגמרי ברור האם זוהי מדיניות המת”ק או נוהג של הפלסטינים עצמם. 9:30 – עדיין מגיעים למקום אנשים, ובסככה ממתינים רבים.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-