עופר
בית המשפט הצבאי בעופר, יום ג’ 10.5.06 משקיפות: נורית ש’, מיכל ז’, חוה ה’ (מדווחת) היום ראינו כמה עורכי דין שלא הסכימו להיות חותמת גומי על הליכי המעצר. הם לא חלקו על הראיות אלא על הפרשנות שלהן. עם זאת, זה לא שינה הרבה לגבי החלטות השופט.באולם נוכחים התובע הצבאי, השופט – סרן בינג’ו, 4 שוטרים צבאיים ו-2 חיילים.ארבעת העצירים הוכנסו כשהם כבולים שנים שנים ברגליהם.העציר הראשון, (לא קלטנו את שמו וגם לא את שמותיהם של שאר העצירים), הואשם באחזקת אמל”ח. הוא צעיר שעבד כפקיד בבית המשפט בחברון ובתפקידו זה היתה לו גישה למחסני בית המשפט. כדי להרוויח קצת מן הצד, הוא גנב רובה וביקש מחברו למכור את הנשק תמורת 1700 ש”ח. זה לא הצליח והוא החזיר את הנשק למחסן. הסיפור התגלה כעבור כמה חודשים ועכשיו הוא נאשם בהחזקת אמצעי לחימה.הסיפור הזה מלא תהיות מובנות שמתבררות בהמשך. עוה”ד, צבי שמיר, טען שהעציר מעד באופן חד פעמי וחוסר נסיונו ניכר מעדויות התביעה ובעיקר מהשלומיאליות שהפגין בנסיון למכור את הנשק בהרבה פחות משוויו האמיתי. הוא מציע חלופה של שחרור בערבות עבור מרשו בכל סכום שיקבע ביהמ”ש ולכך יערוב ידיד המשפחה, יהודי ישראלי שגר בירושלים ומשפחת הנאשם הצילה אותו בעבר בארוע בטחוני. המשפחה עצמה לא היתה מעורבת אף פעם בשום ארוע בטחוני. יש לעזור לעציר לשקם את עצמו גם אם לכאורה מעד באופן חד פעמי.היהודי הישראלי המדובר שנכח במקום, התגלה כלא אחר מאשר איציק מגרפטא שנחטף לפני זמן רב על ידי אנשי חמאס כאשר עסק בחלוקת מזון בחברון וסיפורו כבר תואר פעמים רבות בעתונות.אולי בגלל עוה”ד היהודי ואולי בגלל ידיד המשפחה היהודי ואולי כי באמת היה סבור כך – השופט קבע כי “המסוכנות” איננה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים ואפשר להסתפק בחלופת מעצר דהיינו שחרור בתנאים מגבילים וערבות של 20,000 ש”ח שיש לגייסם תוך שלושה ימים.התובע ביקש דחייה של 72 שעות כדי לערער על ההחלטה.עוה”ד אחלאם חדאד ייצגה את העציר השני. בן 28, נשוי ואב לילדים. היא ביקשה עיון חוזר במקרה שכנראה כבר נדון בבית המשפט. ההאשמה היא חברות ב”אוסרה של החמאס”. אוסרה לדבריה היא קבוצה המתכנסת למטרות דתיות – לומדים קוראן ומתפללים. הנאשם הודה בהשתתפות בתהלוכות והנפת דגלים ושלטים. היא שאלה את בית המשפט האם מישהו יודע מה היה כתוב על השלטים? אולי תהלוכה לכבוד חג? אולי תהלוכת אבל על מות מנהיג פוליטי או דתי? אולי נשאו השלטים מסר דתי או מסר לשלום? בתהלוכות, טענה עוה”ד חדד, אין עילת מסוכנות לבטחון הציבור. לעציר אין עבר (!) ואפשר להסתפק בחלופת מעצר. התובע חלק על דברי הסנגורית ואמר שעצם העובדה שהעציר השתתף בתהלוכות מעידה על חברותו בחמאס וציטט “גם חברות ערטילאית בהתאגדות בלתי מותרת מצדיקה מעצר עד תום ההליכים” ופה, לדבריו, החברות אינה ערטילאית.עוה”ד חזרה וטענה כי אין בחומר הראיות שום טענה המצביעה על מסוכנות ואין לראות באוסרת החמאס התאגדות בלתי מותרת.השופט דחה את הבקשה לעיון חוזר.את העציר השלישי ייצג עו”ד איליה תיאודורי. הוא התנגד למעצר עד תום ההליכים.העציר הואשם בכך שבשנת 2005 תלה כרוז של החמאס בכפר נעלין, בינואר 2006 הוא תלה תמונות של מועמדים של החמאס בבחירות בנעלין.החלטת השופט: אין זה המקרה בו יש לעצור את הנאשם עד תום ההליכים. השופט קבע שחרור בתנאים מגבילים (מה זה?), ערבות של 7,000 ש”ח וערבות עצמית של 20,000 ש”ח. התובע ערער על ההחלטה וקבל דחייה של 72 שעות. שוב עולה שאלת סכומי הערבות המושתים על אנשים עניים מאד. הרי המשפט ייערך אולי בעוד שנה או יותר ועלול גם להמשך זמן רב. גם לקבל חזרה את דמי הערבות איננו ענין פשוט. האם הפלסטינים מממנים בעצמם את הכיבוש?
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד. 
Yael ZoranSep-24-2026חברון ומערת המכפלה מבית השלום
-
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
