דיר שאראף (חביות), יום ג' 30.6.09, אחה"צ

יצאנו היום לסיור בעקבות כתבתם של אבי יששכרוף ועמוס הראל שדיווחו ב'הארץ' בשבוע שעבר (24.6.09) כי "בעקבות הלחץ הבינלאומי: ישראל הסירה עשרות מחסומים בגדה המערבית". רצינו לבחון את המדווח בכתבה ובעיקר לעמוד על טיבו של הצירוף 'בידוק אקראי' המוזכר בכתבה בנוגע לכמה מחסומים. כפי שנוכחנו לדעת, התואר 'אקראי' הוא מאוד מתעתע (רכב אחד לחמישה, לשלושים, למאה? מי נבדק ומי לא?).

 בכתבה מדווח כי "המחסומים סביב העיר שכם, שבזמנו הוטל עליה סגר מוחלט, הוסרו כולם", טענה שאין בה ממש. המחסומים בהחלט פועלים, אם כי במתכונת שונה. עניין נוסף קשור לטענה, המופיעה כבר בכותרת הכתבה, לפיה ישראל "הסירה" מחסומים. חשוב להבחין בין הסרה של מחסום לבין מחסום שאיננו מאויש ואיננו מתופעל. בצומת בורין, למשל, פעל עד לפני כשנה מחסום פתע (כלומר מחסום שלא פועל מידי יום), אבל למרות שהמחסום לא מאויש והתנועה בצומת זורמת, הבטונדות ועמדת החיילים עדיין שם, ותדרש רק דקה כדי לחזור ולהפעיל אותו. כך גם בצומת ג'ית, הבטונדות עדיין מונחות בשני עברי הצומת למרות שהמחסום לא מאויש כבר זמן רב.

15:25 בכתבה מדווח על הסרת מחסום בית איבא, שאמנם איננו מתופעל כיום, מבלי להזכיר את מחסום דיר שאראף בהמשך הכביש, מרוחק ממנו רק כקילומטר אחד בכיוון דרום שהחל לפעול מייד אחרי שהמחסום בבית איבא נפתח לתנועה. המחסום מאויש בשלושה חיילים ועוד חייל במגדל התצפית. התנועה במחסום בבידוק רנדומלי. שאלנו את מפקד המחסום מהו "רנדומלי". "מה שנראה לי חשוד", הוא השיב. "מה זה חשוד?" שאלנו. "לא יודע, לפי מראה, מה שנראה לי", הוא ענה.