ג'וברה (כפריאת), יום ג' 13.10.09, בוקר
09:15-10:00
במחסום התנועה זורמת. בקשנו להכנס לכפר, ולמרות שהחיילים הופתעו מאד, נתנו לנו לבסוף להכנס. נסענו ליציאה מהכפר.
שני שב"חים מחכים בשמש. ביקשנו לעבור בכדי להסתובב ונענינו "לא בעייה שלנו איך תסתובבו". הסתדרנו איכשהוא, חנינו ויצאנו מהרכבים. החיילים צועקים כל הזמן על שני הנערים: תסתובב! תסתובב! כשביקשנו הסבר אמרו שהם צריכים להסתובב כך שלא יראו את הפעילות הסודית במחסום. גם כשאחד מהם שוכב הוא מקבל צעקות לשבת ולהסתובב. השמש חזקה מאד והחיילים מציעים מים מידי פעם, אבל מאד עצבניים וצועקים כל כמה דקות.
נסענו לאבו חאתם בתקווה שהם בבית ומתוך מטרה לשוב ליציאה מהכפר לאחר הביקור. אחרי דפיקות בדלת שאקייה פתחה. שמחת המפגש הייתה גדולה. שאקייה לא יוצאת מהבית, משלימה ימי צום שהפסידה בראמדן. רצינו לעזוב אבל כמובן לא נתנו לנו, אנחנו חייבות להתכבד. אבו חאתם כדרכו עובד את האדמה. שאקייה מספרת שהיו מספר מקרים בהם המפתח לשער הכפר לא נמצא וכתוצאה מכך הנסיעה לטול כארם היתה כרוכה בסיבוב גדול דרך ענבתא. היא עצמה ממעטת לצאת. הכל מסורבל מדי - כפר נעול ללא מפתח, וכנראה שלמרות כל ההבטחות השער לא יפתח.
חזרנו ליציאה מהכפר ולשמחתנו הנערים שוחררו. בדרך חזרה עברנו דרך קלקיליה ופגשנו רוכבי אפניים שרוכבים בשטחים למען השלום, הסבירו לנו .כולם שמחו לפגוש אותנו ואנחנו שמחנו להראות שיש גם אצלנו פעילות למען השלום, שרק יבוא כבר.