ריחן, שקד, יום ש' 20.3.10, בוקר

08:30 – 10:10
08:30 מחסום ריחן
ירדנו אל מגרש החנייה הפלסטיני. נפגשנו עם הנהג ע', לאחר שבתות רבות שבהן רק צפינו בו מגיע וחוזר.
המגרש עמוס ברכבים. אנשים חונים באמצע המגרש ובחנייה כפולה. שער הכניסה החשמלי לטרמינל כל הזמן פעיל. אין תורים. המחסומאית בכניסה נשמעת רע! נרגזת, מתוחה, מדברת בעצבנות ובגסות אל האנשים, בערבית (כיבושית) קלוקלת מעורבבת בעברית, נוזפת בנכנסים וגם מחזירה לאחור את היוצאים לצורך בדיקת התיקים שלהם, אחרי שעברו כבר בטרמינל!

"שו [מה]? מ-זה שיש לך בשקיות?"
"תורמוס?"
"....אתם! סטַנֳה [אתם חכה]! שווֹי! דקיקה! אין לכם אישור לזה! מה יש לך בכיסים, מועלם [מורה]?!"

"תעל תעל הון [בוא בוא פה]. אפתח אל שַנטות [פתח את התיקים-ים] ..."
 "אתה! מ-זה? חאלס! פוטו כול אישי עלא טאולֶה...[אתה, מספיק, תעברו כל דבר על השולחן]"
"יאללה רוח [לך]! יאללה, חאלס [די]! פוטו [תעברו]!"

09:40 עלינו אל הטרמינל ופגשנו את אלו שנכנסו מהשער התחתון וכבר חצו את הטרמינל. אחדים חצו אותו ברבע שעה, 
לאחרים זה לקח 25-30 דקות.

ב 09:35 התוכים קיבלו אוכל!
עמדת השער המשיכה להטיח הוראות בעוברים.
שלוש מכוניות עזבו את אזור הבידוק.

רצפת טרנזיט נבדקה בעזרת מראה בעוד נוסעיו מחכים בסככה.
"מזה כאן? הכל מתנות? מה אלה מתנות?" 

09:45  עזבנו

09:55  מחסום שקד
שלוש מכוניות ממתינות, שישה אנשים ממתינים מחוץ לביתן. חייל נכנס אל הביתן, יוצא, דלת נפתחת, דלת נסגרת, לבסוף נפתחת הדלת החומה והאנשים מתחילים להיכנס על מנת לצאת לכיוון טורה.

המכוניות נבדקות ביסודיות רבה. 

10:10 עזבנו