ריחן, יום ד' 7.4.10, בוקר
ענישה משפחתית
09:45 מחסום ריחן-ברטעה
לא ממתינות מכוניות למעבר ממרחב התפר לגדה ורק מעט הולכי רגל עוברים בכיוון זה.
משאית עמוסה בתוצרת חקלאית עמדה לפני מחסום הרכב בכיוון מהגדה למרחב התפר ובמרחק מה ממנה עמדו משאיות וטנדרים נוספים. שאלתי את הנהג מה פשר הסידור המוזר. הנהג אמר שלא נותנים לו לעבור, שהוא ממתין מהשעה תשע ושאומרים לו לחנות במגרש או במשטח הבידוק ושיבדקו ויעבירו אותו רק מחר. לנהג היו כל המסמכים הדרושים ונכתב בהם שהוא מעביר תבלינים וקטניות. הנהג אמר שהסחורה יקרה והוא אינו מוכן להשאירה ברכב חונה עד מחר וגם אינו יכול להחזירה לספק.
לדבריו אתמול אחיו ניסה להעביר למרחב התפר חלק של טרקטור שברשותו לתיקון. לא הרשו לו להעביר את החלק והוא הגיע לעימות מילולי עם שרון. כ'עונש משפחתי' לא נותנים היום גם לאחיו הנהג לעבור. הנהג סיפר גם שלפני שלושה ימים הגיע למחסום עם תינוק חולה. לא נתנו לו להעביר את התינוק במכונית והוא נאלץ ללכת איתו דרך השרוול. מצבו של התינוק הורע. סיפר שאח נוסף תמיד מעוכב בטרמינל עד שנותנים לו לעבור.
לא השגתי את שרון (מנהל המחסום מטעם משרד הביטחון) בטלפון. טלפנתי למת''ק בקשר למשאית התבלינים, קצין הבטיח לטפל. שרון היה בישיבה במת''ק באותה שעה.
11:00 רון, מנהל נוסף במחסום, ניגש אלי. לטענתו הנהג ואחיו לא 'מתנהגים יפה' במחסום והוחלט לתת להם 'עונש קולקטיבי'. הישיבה במת''ק עסקה גם בנושא זה. רון עצמו נראה די נבוך מההסבר.
בינתיים הגיע האמר עם חיילים שנעמדו בצורה מאיימת ליד מחסום הרכב.החלטתי לא לעזוב את המקום לפני שהמשאית תעבור. חבריו של הנהג הביאו לו חומוס וכבדו גם אותי.
14:00 משאית התבלינים עברה.