כביש 317, גן הודא, דרום הר חברון, פעילות עם ילדים פלסטיניים 2.6.2011, בוקר
כביש 317:
לפני כרמל, בין ההתנחלות והכביש – נטיעות חדשות של עצי זית. נראה כמו "הרחבה" של התנחלות כרמל. התכוונו לאסוף את עיד באום-אל-חיר ולהמשיך לחאשם-אל-דארג'. אולם מייד לאחר שעלה לרכב, עיד הבחין בכלי רכב של המשטרה בעומק השטח, אחרי ההתנחלות כרמל, בשטח של אום-אל-חיר. עיד נדרך, והודיע שהוא חייב לרדת ולברר מה קורה. בהמשך, כשחזרנו, סיפר שמדובר בנטיעות חדשות של זיתים, שאנשי כרמל נטעו מחוץ להתנחלות, בחלק הרחוק מהכביש, על שטח השייך למשפחתו. המתנחלים לא רוצים שהרועים יעברו בשטח שנטעו, ועל כן הם מזמינים את המשטרה. במקרה הפעם, הרועים החליטו לא להיכנס לעימות ועקפו את שטח המריבה.
גן הודא:
הפעילות הפעם היא הפעלה במשחקי חברה. נשארנו רק עם שני דוברי ערבית
: מוחמד והודא.
בשטח שלפני הגן הבנייה של המבנה החדש מתקדמת ממש מהר. יש כבר קירות.
שוב נחמד להגיע לגן. קבענו שגרת פעילות של אחת לשבועיים. זה עוזר לביסוס הקשר ולהבנה שאנחנו כאן על מנת לנסות לספק צרכים אלמנטריים, שהשלטונות של שטח Cלא מספקים. מתחילים בשגרה המתפתחת של לחיצות יד עם הילדים. באנו מאוחר, ולכן נשארו מעט ילדים, כי בבתי הספר כבר סיימו (יש מבחנים), והילדים הגדולים באו לקחת את אחיהם הקטנים.
משחקי חברה: הבאנו דפי עבודה (מהגן היהודי-ערבי בבאר שבע – עזרה של סוהא), עם תיאורי משחקים מקבילים בערבית ובעברית. כך אנחנו יכולים לתאם. התחלנו במשחק "הרצל אמר" (Simon says) – שכאן הפך ל"אחמד אמר". כולנו שיחקנו. היו הרבה צחוקים – בעיקר בגלל תנועות מצחיקות. אבל נראה שהייתה קצת אי בהירות באשר לכללי המשחק, ושכדאי לחזור על המשחק. אחר כך שיחקנו ב"ים-יבשה" וב"חם-קר" וכאן ההבנה הייתה שלמה יותר. ג'ודי (פסיכולוגית) הסבירה לנו את החשיבות של המיומנויות המוקנות על ידי משחקים אלו.
בשעה שהיינו באמצע המשחקים באו שלושה אנשים, כנראה מאונר"א. נראה שהודא הזמינה אותם, על מנת לפגוש אותנו. שוחחנו קצת. הודא הציגה בגאווה את העבודות של הילדים מלפני שבועיים – אבנים צבועות בצבעי אצבעות. חבל שאין מדפים להציגן עליהם. דיברנו על האפשרות לארגן קייטנה. הם הבטיחו תמיכה. בינתיים לא ברור באיזה אופן.
באנו מאוחר במכוון, על מנת להישאר אחרי שהילדים הולכים, כך שנוכל לשוחח עם הודא. כמו כן – הבאנו ציוד מרשים מאד לגן – פעולה של סוהא, שאספה וקנתה ספרי ילדים בערבית, וכן ציוד לפעילות יצירה. סוהא והודא כבר שוחחו ביניהן בטלפון, וסוכם שיחד יבנו רשימה של צרכי הגן. עזרנו להודא לפנות את הארון הסגור מצעצועים שאינם נחוצים בגן (המקום כל כך קטן, שחבל למלאו בציוד לא נחוץ). עכשיו יש לגן מדף ספרים קטן. היה ברור שהודא נהנית לראות זאת.
מסיבת סיום: בעוד שבועיים מסתיימת שנת הלימודים. הצענו לערוך מסיבת סיום ולהזמין את האימהות. צריך יהיה לחשוב על תוכן המסיבה – סדנת יצירה משותפת לאימהות והילדים? משחקים? כמובן שצריך כיבוד. הודא תשמח לאורחים במסיבה.