בית לחם (300), יום ב' 27.6.11, בוקר

7.30

הגענו למחסום בית לחם כדי להסיע אם ותינוקה לביה"ח הדסה. קבענו שם כי זו הדרך המהירה ביותר עבורן. מיד לאחר שעזבנו את המכונית שאלו אותנו כל הממתינים איפה הייתן? בוקר איום ונורא, ממתינים כבר שעות.

כשנכנסנו התברר לנו שרק 3 עמדות פתוחות, מתוך 6 קיימות. כל מי שיצא התלונן על המתנה ארוכה, ומן הצד השני עלו צעקות קשות מאד.

שיחה לחנה ב. ולאחר הבירור מתבהר שמדובר ביחידה חדשה שאינה מיומנת.

לאחר חצי שעה הגיעה האם הצעירה והפלגנו להדסה.

יום יום וצרותיו.