חברון, מחסום מיתר, כביש 60, בית ספר קורדובה, 1.11.2011
8.00-12.30
rצינו לבוא לביה"ס קורדובהולשמוע שאחרי שבוע כמובטח חזרוהמורות לעבור דרך הפשפש ולא דרך המגנומטר.
אז רצינו. לא כךהיא.אך ראשון ראשון ואחרון אחרון.
שום דבר יוצא דופן לא היה במחסום מיתר ובכביש 60. הגענו לכניסה לקריית ארבע. השומר,כמו חבריו שלקחו וקיבלו סמכויות משטרה,מרגיש חופשי לשאול מאיפה באנו ולאן אנו הולכות ומייד מדווח לאח הגדול. לא ידענו שזה מבשר המשך מרגיז עוד יותר.
מכיוון שבמצפה אביחי נוספו מבנים (לפחות עוד שישה, ואחד נוסף שרצפתו בבנייה) ניסינו להתקרב לראות את הנעשה בדרך לשם וגם לראות אם יש בעיות לשכניהם כפי שנמסר לפני כשבוע.העזנו,כן צריך להעז, שכן מייד הגיחה מכונית מהמצפה ולברר מי אנחנו.
התעלמנו, אבל מולנו עוד מכוניתאחת, מהביטחון של קריית ארבע. מכתרים אותנו ומבקשים תעודות.לא הסכמנו אלא אם יציגו לנו תעודת שוטר. אין להם כמובן וגם סמכות לבדוק אותנו אין להם,אך למשטרת ישראל נוח כנראה להיות נוכחת נפקדת שםוהריק שהיא משאירה מתמלא בבריונים של קריית ארבע.
אז הבחור שלא יודע איך לרדת מהעץממשיך לעכב.אנחנו מתעקשות לנסוע, לא לפני שמזכירות לו שאנחנו אזרחי מדינת ישראל כמוהו ויש לנו זכות שווה להסתובב בכל מקום. "ראית שאנחנו לא מחבלים אז מה יש לך לעכב?" אנחנו שואלות. "אני רכז בטחון ולא הגבתם לצפצופי" "נראה לך שתבוא אלינו לעומר ולא ניתן לך להיכנס אלא אחרי עיכוב ובדיקת תעודות?" אנחנושואלות, עוד כמה מילמולים על חובת אבטחה והבחור נסוג.
משטרת ישראל מתחמקת מחובתה שם ומשאירה לאזרחים את ה"שמירה על עצמם" כראות עיניהם.כך מתחזקים בריוני ההתנחלויות.
בחברון חיילי הצנחנים עושים ריצת בוקר ברחוב השוהדא.שיגרת הכיבוש נמשכת.
ביה"ס קורדובה
גם במחסום תרפ"ט וגם ברחוב למרגלות בית הספר שמענו מחיילים ומאזרחים שביה"ס חזר לתפקד כרגיל.
"איך המורות עוברות?"שאלנו. מסביב,דרך תל רומידה, עושות עיקוף גדול ובלבד שלא לעבור דרך המגנומטר.
אז הלכנו לבקרן ולשמוע מה שלומן. הן מאוד שמחו לבואנו . המנהלת סיפרהשאכן הן מוכנות ללכת 45 דקות בסיבוב גדול ובלבד שלא יעברו דרך המחסום.השלטונות מתנים מעברן בפשפש בהנפקת תעודות מיוחדות.במערכת החינוך של העיר לא מסכימים. חוששים שזה יפתח פתח להגבלות חדשות . "יש לנו תעודות," היא אומרת."אנחנו רשומות אצלם ,למה עוד תעודות?" "שבע שנים עברנו בלי בעיות למה לשנות?"
צלצלנו לאל"מ גיא חזות, מח"ט יהודה.הוא בישיבה. במ"תק מאשרים את ההצעה. נראה שהחשדנות ומשחקיהורדות הידיים מאפיינים את כל ההתנהלות. כוונות טובות ותמימות שלנו ממש לא מספיקות פה.במקום שיעשה מאמץ לייצר איזה שהוא דו קיום הוגן יותר,ממשיכים להיענות לצרכי המתנחלים ולמרר חיים של בני אדם אחרים.
אז נכון לעכשיו אין מעבר למרבית המורות בדרך שצה"ל רוצה, וגם אין הקלות כמובטח.המורות,שכל כך רוצים לנטר את צעדיהן, מגיעות לביה"ס וממשיכות להיות "מסוכנות". הן מוכנות להקשות על עצמן ובלבד שלא יעברו במגנומטר . וביה"ס הצופה על מוסדות החינוך היהודי ממשיך להתנהל.הלימודים נמשכים כפי יכולתם.
ומה צהל מרוויח?כלום. יש יותר שליטה? על מי? יש יותר ביטחון יותר? איך?
הטיפשות חוגגת. החשדנות והכוחנות הן ההילך החוקי בחברון.
צהל ממשיך להיות "גיבור".
אולי בכל זאת מישהו יתעורר ויפתור את הבעיה הזאת.