הקונטיינר (ואדי נאר) ענאתא
בתחילה עברנו דרך ענאתא ומצאנו שהולכי הרגל והמכוניות , עוברים בקלות, ללא עיכובים.
ואדי נאר
נסענו בדרך הרגילה לעזריה והמשכנו לואדי נאר. כ-250 מטר לפני ראש הגבעה, היה עכוב בתנועה. שמנו לב שנהגים שעמדו לפנינו, חלקם יצאו מהמכוניות ואחדים כיבו את המנוע. אחרי המתנה של כ-15 דקות התקדמנו כ-20 מטר ושוב נאלצנו לעצור. שוב המתנו כ-10 דקות והתקדמנו מעט. בנקודה זו החליטה חנה לגשת ברגל למחסום ולבדוק מה סיבת העיכוב. בעת העדרה של חנה המשכנו להתקדם לאט מאוד וראינו שחלק מהנהגים מסובבים את המכונית, למרות שדרך מאוד צרה ומסוכנת, וחוזרים על עקבותיהם.
חנה הגיעה למחסום והתברר לה שהחיילים היו מאוד איטיים בבדיקת הרכבים. כאשר שאלה מדוע יש עיכוב רציני בבדיקות נענתה שזה לא ענינה ושאיש אינו חייב לה תשובה. כאשר ציינה שהנהגים מעוכבים
כשעה לערך, אמר אחד החיילים שמצידו הם יכולים לחכות גם 5 שעות. כאשר ציינה שהעכוד גורם להתמרמרות, אמרו לה שתחזור למקום ממנה באה אחרת יעצרו אותה.
העימות של חנה עם החיילים כנראה גרם בכל זאת לשינוי לטובה מפני שההתקדמות נעשתה מהירה יותר. אני התחלתי לצלצל לגורמים שונים אך לא הצלחתי ליצור קשר עם איש מהם, השארתי הודעות, לבסוף נענתי והסברתי מה הבעיה. שיחה זו כנראה עזרה מפני שתוך מספר דקות התנועה נעשתה מהירה יותר. לקח לנו מעל שעה לעבור דרך של 5 דקות.
כאשר הגענו לראש הגבעה התברר כי במקום שורר בלאגן רציני. מכוניות התקדמו לכוון המחסום מארבעה כיוונים שונים, מעזריה, מהדרום, מסוואחרה, והכי מסוכן מהדרך החד סיטרית לכוון קדר. כתוצאה מכך הדרך היתה חסומה לחלוטין ולא יכולנו לפנות שמאלה ולחנות כדרכנו. מספר אנשים ניסו לכוון את התנועה, ורק בזכותם נפתרה הבעיה.
החיילים שקודם לכן בדקו את המכוניות באיטיות רבה, נתנו עכשו למי שהצליח להתקדם , לעבור ללא בדיקה. בעזרת אחד מהאנשים שכוונו את התנועה הצלחנו להסתובב ולנסוע לכוון סוואחרה.
אנו מבקרות בוואדי נאר כבר 4 שנים לפחות ומעולם לא נתקלנו במצב דומה. יותר מכך, בשנים האחרונות פשוט לא היה על מה לדווח במחסום זה. הארוע היה יוצא דופן והתרחש בין השעות 13:00 ו-15:00, שאינן שעות עמוסות, בדרך כלל.