ריחן, שקד, יום ד' 11.4.12, בוקר
08:45 מחסום שקד-טורה
עבודות שונות מתבצעות סביב המחסום. הבוקר היתה שם קבוצה של קצינים. המחשב נפל והיה לא נוח לבדוק את העוברים. אנשים, שתמיד עברו, נהפכו לפתע למנועי שב''כ. היה מתח באוויר.
אדם אחד עבר כשהוא מלווה בשלושה קצינים ונגַד אחד. הם החליטו שהוא אינו הולך לעבודה חקלאית, בהתאם לאישור שלו, אלא לעבודה בבניין, בהתאם לכלי העבודה שלו. האיש אמר שהוא הולך לחלקת הזיתים שלו והכלים תמיד בתיקו. הוויכוח נערך בסככת ההמתנה שבצד מרחב התפר. שמענו את אחד הקצינים אומר שתמיד "צריך להסתכל על הידיים שלהם כדי לראות אם הם באמת עובדים".
אשה מבוגרת הגיעה בוכייה. יש לה אישור מעבר למרחב התפר לבקר את שני ילדיה הנשואים והמתגוררים באום ריחן, כפר פלסטיני במרחב התפר. היא רצתה להביא לילדיה ולמשפחותיהם סירי אוכל שבשלה עבורם בלילה. החיילים במחסום החליטו שזו כמות מסחרית ולא הרשו לה להעביר את סירי האוכל (נזכרתי במה שהכנתי ליום ההולדת של אחד מנכדי. גם זו הייתה, כנראה, כמות מסחרית). האישה חזרה לביתה עם הסירים ובאה למחסום בידיים ריקות ועיניים דומעות. בינתיים הגיע ואהל מהמת''ק. סיפרנו לו על האישה והוא אמר שתחזור לביתה שבגדה, תביא את הסירים והוא ייתן לה להעביר אותם. האישה כבר התעייפה ולא היה לה כוח לחזור הביתה ולבוא למחסום בפעם השלישית. היא גם לא הייתה בטוחה שוואהל ימתין לה שם .
אחד החיילים אמר שאיננו יודעות איזה הברחות מתנהלות במחסום ולכן צריך להחמיר.
10:00 מחסום ריחן-ברטעה
שהינו שם כשעה ולא היה שום דבר מיוחד.
חזרנו דרך ברטעה המזרחית. אדם אחד סיפר לנו שאשתו בהיריון והיא נוסעת יום-יום לאוניברסיטה בג'נין. הוא מודאג מהבדיקות במכונת השיקוף שהיא עוברת פעמיים ביום.
אדם אחר, מבוגר ואב לילדים, סיפר שהוא מנוע כניסה לישראל. הוא מרגיש חנוק. לדבריו איש מבני משפחתו ומקרוביו לא היה מעורב בפעילות עוינת כלשהי, אבל לא מוכנים לומר לו מה סיבת המניעה.