ג'למה, מבוא דותן (אמריחה), ריחן, שקד, יום א' 10.6.12, בוקר
מחסום שקד 07.00
לא הייתי במקום כמה חודשים ומצאתי "מחסום" חדש: הכל סלול, שרוולים מרושתים, אפילו רמזורים! הצטחצח כחדש ובכ"ז לא מסתיר את העובדה שהוא חוצץ בין שני חלקים של מה שהוא בעצם כפר אחד ובו שתי שכונות שאדמה חקלאית מפרידה ביניהן.
נראה שהמחסום מתאזרח ומתחפש למעבר גבול (שבשום אופן אינו לגיטימי במקום שבו הוא נמצא, ממש כמו אחיו הגדול, "מחסום" ריחן).
כולו אומר: אני כאן על מנת להישאר כאן לתמיד.
האם מישהו עדיין מייחל לשתי מדינות לשני עמים?
המעבר תקין, משמרת לילה של פועלי שח"ק חוזרת מהעבודה בחולצות "שטיחי כרמל". אני מניחה שבבוקר עדיין עוברים לעבודה דרך מחסום ריחן, שנפתח בחמש, ולא בשבע. מכוניות אמורות, כנראה לציית לרמזור ולא לתנועת יד המזמינה אותן להיכנס. לא ראיתי, אבל לשם מה רמזורים? התלמידים כבר בחופשה. עברו כמה סטודנטיות, גם סטודנט אחד. פועלים רבים עברו לעבודה במרחב התפר.
מחסום ריחן 08.00
המגרש התחתון כבר כמעט מלא לגמרי. כחמש מכוניות עמוסות תוצרת חקלאית ממתינות להיקרא לתהלין המיגע של הבידוק. במעלה השרוול הרבה מוניות ממתינות להסיע פועלים לעבודה בברטעה.
מחסום דותן 08.15
נפח תנועה גדול מהרגיל לשני הכיוונים. פה ושם בודקים תעודות. כמה נערים הועמדו בשורה ליד המונית ומסרו כל אחד תעודה לבדיקה.
אנחנו מוכרות ולא הקדישו לנו תשומת לב מיוחדת.
ג'למה 09.00
מעבר גבול "לגיטימי" על הקו הירוק. זרם גדול של מכוניות של ערבים ישראלים נכנסים בקצב מהיר למדי לכיוון ג'נין. בשבתות באים הרבה לביקורי משפחות ומסתבר שגם בימות החול יש תנועה ערה. הפועלים ברובם הגדול כבר יצאו לעבודה בישראל.
אני מזכירה את המחסום הזה רק כדי להודות בקול רם למנהל המחסום שמואל שעזר לנו להחזיר את א' ושתי בנותיו, שרצו להגיע לבית החולים רמבם ונבצר מהם כי האב חש ברע. מאז כמה ימים הוא ניסה בכל זאת לקחת את בתו הנכה לטיפול. זו לא פעם ראשונה ששמואל מגלה יחס טוב ומגיש עזרה יעילה לאנשים שנזקקים לכך.