דרום הר חברון, חברון, סיור בכפרים: סוסיא, יום ב', 24.12.12
דרום הר חברון
יצאנו מוקדם לא-טוואני כדי לראות אם הילדים האמורים לקבל ליווי של צה"ל בדרכם לביה"ס אכן זוכים לו ומגיעים בזמן לביה"ס.
בשעה שמונה וקצת הגיחה קבוצת הילדים, עליזים כדרכם של ילדים, מעבר לגבעה ורצו לבית הספר. צה"ל הגיע בזמן ושמר עליהם מבריוני חוות מעון.
המלווים האיטלקים מהאופריישן-דאב מרוצים הבוקר. "אתמול", הם אומרים, "חיכו הילדים לצבא במשך שעה כדי ללכת בשלום".
"למה?" שאלנו "הצבא חשב שאין לימודים בגלל השביתה".
מתי הצבא יחשוב שצריך למנוע מהמתנחלים את השתוללותם במקום להקצות כוח אדם לליווי הילדים כאילו שכוח עליון מסכן אותם?!
השביתה באה והולכת בגלל אי תשלום משכורות למורים. אתמול המורים קיבלו משהו אז היום יש חצי יום לימודים. קפה איטלקי טוב והמשכנו.
סוסיא
תמונות: עצי זית עקורים; כל מה שנותר מרכושו ומביתו של תושב סוסיא;
נסענו לסוסיא כי ביקשו מאיתנו לבוא לראות את ה"בית" שנהרס ב-4 בדצמבר, ולא בפעם הראשונה. במאבק האין סופי על השאלה למי שייכת האדמה ולמי הזכות לבנות עליה, אוהלי הבד, הפלסטיק והעצים שמהווים בתים לאנשי סוסיא נהרסים השכם והערב בתקווה לייאשם ולהסתלקותם.
נפתלי בנט אמר שמצפונו לא ייתן לו לציית לפקודה שתחייב אותו להרוס בית ולגרש אנשים ממנו, גם אם הם פלסטינים. אנחנו מזמינות אותו להצטרף לעובדי המנהל האזרחי, להרעיף ממצפונו עליהם.
עומד אדם על יד שלושה כסאות פלסטיק ורודים ושומר על כל רכושו המכוסה ביריעת פלסטיק ירוקה. כשהרים אותה היו שם כמה שמיכות וכריות. "איפה המשפחה?" שאלנו.
"הם שם", הוא מצביע אל עבר מבני היישוב.
יריעות פלסטיק, קרשים וגדמי עצי זית מפוזרים מסביב.
ייאוש ובושה, ייאוש ובושה.
צילמנו אותו, אמרנו לו כל מה שניתן להגיד לאיש והלכנו לאוטו המחומם שיחזיר אותנו לבתינו הבטוחים. רק איש אחד נשאר לעמוד על הגבעה, בקור של סוף דצמבר, ליד כיסאותיו הוורודים והשמיכות הפרחוניות מתחת ליריעת הפלסטיק הירוקה.
בשני הקישורים, האדם ושאריות ביתו ההרוס בסוסיא: http://youtu.be/4g2jfOKtK80
חברון
חצי יום הלימודים כבר הסתיים, הילדים ברחובות.
הכל כרגיל: ה"שקט" הזה, המחסומים האלה.
בעיקול 160 (בתמונה) נראה שמנקים ומשנים את המרחב הזה. בטונדות הוזזו, תלתלית סולקה,ובמקומם התגבהה לה גדר. במקום שהיתה קרוסלה יש סתם מעבר עם בטונדות. החיילים נראים רגועים עד שמגיע צעיר שמתקרב ומשוחח איתם. אז אחד מהם פשוט דורך את הנשק ומאבטח את השיחה.
'למה הם שם?', כבר שאלנו?!
אולי קציני צה"ל יקדישו מחשבה נוספת עד שייגמר הכיבוש?