דרום הר חברון, יום ד' 17.4.13, בוקר

דרום הר חברון

מזג האוויר עגמומי קמעא, מ' הנהג שלנו ואני לבד במשמרת, אז עשינו אותה קצרה ונסענו לכיוון חברון.

מעבר מיתר כבר היה ריק מפועלים  ומעט מאוד רכבים על הכביש, ורוח וערפל כאילו היינו בחורף.

קצת לפני צומת דורה אל פאוור יש פנייה ימינה לעבר נגוהות. שמות הכפרים הערביים שעל כביש מספר 3265 אינם מצוינים.

אנחנו רואים אוטובוס של מועצה איזורית הר חברון נוסע בלווי צבאי ומחליטים לנסוע בעקבותיו.

נוסעים בכביש, עד שמגיעים לנגוהות א'. חייל בודד שנמצא עכשיו בשמירת יישובים במסגרת קורס המכ"ים שלו יושב  בבודקה של השער. הוא לא יכול להחליט בעצמו אם לתת לנו להיכנס, הוא מוכרח לשאול את רכז הביטחון היישובי, הרבש"ץ. מיד רואים מי נותן את הפקודות, לא צה"ל אלא המתנחלים. הרבש"ץ מגיע ושמו שמאי. הוא שואל אותי מה אנחנו עושים פה ואני אומרת לו שאני רוצה לדעת כמה  משפחות יש פה. הוא לרגע מהסס, ואני שואלת אותו אם מספר המשפחות  זה סוד מדינה. אין לו ברירה, והוא עונה  40. ובנגוהות ב'? אני שואלת. חמש, הוא עונה. וגם עליהם שומרים? ומה עם נגוהות ג'?  את מוזמנת להקים, הוא עונה לי.

בדרכנו חזרה אנחנו רואים שנמשכת הבנייה בנגוהות. ההבטחה לאובמה שהבנייה תהיה רק בגושי ההתנחלוויות הגדולים כבר מופרת.