דרום הר חברון, חברון, יום א' 12.5.13, בוקר
דרום הר חברון
6.35 בבוקר, סמוך לישוב כרמים, כחצי קילומטר ממעבר מיתר-סנסנה, המשטרה הציבה מחסום דו כיווני על הכביש. בקירבת המחסום פועלים רבים מחכים למכוניות האיסוף שלהם, ורבים אחרים צועדים בצד הדרך. כתמיד בימי ראשון, גם היום החניה בצד הפלסטיני של המעבר מלאה במכוניות. אוטובוסים של משפחות אסירים לא היו במקום.
במידרון היורד מהתנחלות שמעה אל כביש 317 ניטעו גפנים.
בהמשך,קרוב לדורה -אל פאוואר בלון התצפית מעלינו. מעט תנועה נעה בכביש הזה, אך היא נעשת ערה כאשר אנו פונים לכביש 60 -לחברון-קרית ארבע. בצומת לפני כביש 60 - מחסום משטרתי שעוצר מכוניות בעלות לוחיות פלסטיניות.
חברון
גדוד חדש בא לשכונה, בבסיס בואכה גבעת המורה מתנופפים דגלי סגול-לבן ושלט גדול ממדים מכריז "משפחה מנצחת". ....גבעתי פה!
מחסום "עיקול 160" קיבל תוספת: גדר גבוהה נמתחה לאורכו מצד לצד ופתח צר נפרץ בו. השמירה הבוקר כללה גם חיילים ברכב.
בין המחסום שליד מערת המכפלה לכניסה לשכונת אברהם אבינו ישנה שורת בתים צפופה.
כמה מדלתות הבתים, מלבד היותן כניסה לחדרי המדרגות, משמשות גם מעבר לקסבה שנמצאת בצד האחורי של הבתים הללו. המעבר המקורי נאטם לפני שנים רבות בהיותו סמוך מדי לשכונת אברהם אבינו. על כל אחת מן הדלתות נכתב בעברית "בידוק ביציאה" וקבוצת חיילים שומרת בסמוך. למיטב ידיעתי אלו "מעברים" חדשים.
החילים לעומתנו טענו שהמקום פועל זמן ממושך.
החיילים נמצאים בחברון מזה שבועיים בלבד. לשאלתנו איך הם יודעים מי דייר קבע בבניינים (ולכן לא צריך להציג בכל פעם תעודה) ומי עובר אורח בלבד, החייל הראה רשימה נכבדת של דיירי המקום. משמע כולם צריכים להציג תעודה מזהה, לחכות לוידוא לגבי היותה אמיתית, ולקבל אישור להמשיך בחיי היום יום שלהם.
שכונת אברהם אבינו "שקטה": המחסום בכניסה נטוש כרגע, אז נכנסנו. ברחבה המרכזית [כיכר שלהבת] עומדת מתנחלת חמושה באקדח. החומות הגבוהות שאוטמות בית מגורים של משפחה פלסטינית -משפחת שהרבטי - התכסו בשרכים ירוקים [זה נראה כאילו קברו את הבית..]. בסמוך גינת משחקים נאה לילדי המתנחלים. אנו מסתכלות סביב והמבט נשלח אל -על. ממול, במרחק, שכונת אבו -סניינה ועליה מלבד הפילבוקס, עומדת מנורת שמונת- קנים עצומה [חב"ד-חברון] מפארת את הנוף.
בתל -רומיידה סיפרו לנו צעירים מה"בינלאומים" שדקות ספורות בטרם פגשו בנו טלפנו אליהם מבית הספר לבנים בקרבת מחסום בית המרקחת כי נזרק חזיז בוער לחצר בית הספר.
ביציאה מחברון -קרית ארבע לכביש 60, מחסום משטרתי לבידוק כלי רכב פלסטינים.
כביש 317
על יד מעון, בסמוך לכביש, מתבצעת חפירת הצלה מטעם המנהל האזרחי: כ-15 פועלים, מרביתם מיטא ודורה, מאבטח של המינהל וארכיאולוג עמלו בשטח. על פי הארכיאולוג -מחפשים ממצאים מבית ראשון. נמשיך להתעניין. תאורטית, למעון תוכנית מתאר שגבולה נושק לכביש ועל פי הבנתי גודלה צריך- תיאורטית - להיות כגודל עיירה!
כמה עשרות מטרים משם, בצידו השני של הכביש, נמצאת חלקת עצי זית מגודרת, השייכת למשפחה מיטא. המטע הזה היה קורבן לפוגרום לפני ימים אחדים.
זה מה שסיפר לנו בעל החלקה האומלל:
40 שנה הוא מגדל את עצי הזית שלו על מנת למסוק אותם ולמכור שמן.זאת הפעם השלישית שעציו נכרתו כך. בשנת 2000 נכרתו כל העצים, ולכן גידר את החלקה בעזרת כסף שקיבל מהצלב האדום. פיצוי על הנזק אז לא קיבל כי המשטרה טענה שלא נמצאו הוונדליסטים.
בפעם הזאת נחתכה הגדר לאורך צד אחד-כמה עשרות מטרים, ושני שלישים מהמטע נכרתו בברוטליות. לדברי בעל המקום, נאמר לו ש-4 גברים ואישה פרצו. לדעתו ההרס מראה שהרבה יותר פורעים היו במקום. לא ברור אם באו ממעון או מחוות מעון. אחיו נסע היום להמשך חקירות במשטרת מעלה אדומים. שבע שנים לוקח לעץ זית להשתקם ולהניב שוב פרי. משפחה גדולה של כמה אחים איבדה בבת אחת את האפשרות למכור שמן זית השנה ולהנות ממעט רווח.
ברוח נכאה חזרנו למכונית ואז ראינו שעל הבטונדה בשולי הכביש נרשם באותיות גדולות:"תג מחיר נמאס מהגנבים ערבות הדדית". ובצד השני: "איתמר".