ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יום ד' 31.7.13, אחה"צ
15.45-16.10 שקד -טורה
לקראתנו יוצאת שיירה ארוכה של רכבים צבאיים ואזרחיים - אולי זה משדר משהו חיובי. איש שעוכב מורשה לעבור. אנחנו עוזבות עם מכונית מלאה נוסעים לאום אל ריחן.
16.25-18.25 ריחן-ברטעה
אנחנו יורדות בשרוול אל הכניסה לטרמינל, בינתיים מגיעים מעט אנשים. מאוחר יותר באים יותר, מרגישים את העייפות, המעבר המהיר מקל מאד. אנחנו מצטרפות אליהם לתוך הטרמינל. קרוב לכניסה יש מתקן, מקישים את מס׳ ת.ז. ומתקדמים ליציאה.
קול נשי אומר: תצטרכו לחזור באותה דרך. זה בסדר, זה מה שרצינו.
מגרש החניה בצד הפלסטיני מלא, כמה נהגים מדברים איתנו, מספרים על ילדים, על עצמם, אחד אומר שבמעבר ג׳למה קשה במיוחד עכשיו. בחג נוח לצאת מוקדם וגם לחזור מוקדם אבל הפניה למת''ק הפלסטיני בעניין זה לא הועילה. אחר מספר על בתו הקטנה שמשותקת בחצי גוף, היה רוצה שתטופל בישראל. עוד אחד מדבר עברית יפה, אנחנו שואלות מנין העברית והוא עונה שלומד לבד.
ועכשיו בחזרה דרך הטרמינל. פותחים לנו את השער הצהוב ואנחנו הולכות במין מבוך, לפחות 5 קרוסלות
, שני מסועים עליהם שמים את החפצים לשיקוף, כולל מעבר דרך מתקן שיקוף עם ידיים מורמות מעלה. אני כנראה הרשמתי במיוחד, נצטוויתי לחזור 3 פעמים, אבל כנראה זו לא אני אלא השעון שלי. אנו יוצאת ומברכות את החופש .