מכבים (בית סירה), יום ה' 24.10.13, בוקר
04:55-07:00
כ-80 איש ממתינים לפתיחת המחסום . המחסום נפתח בזמן (5:00 שעון ישראל) והפעם בברכת "בוקר טוב המחסום נפתח" בכריזה. נכנסנו פנימה לתוך המתקן, הפעם לא היו צעקות ברמקול ואפילו שמענו מדי פעם "בבקשה" בפנייה לפועלים, אך לטענת המאבטחים מכונת השיקוף בעמדה אחת מקולקלת ולכן פתחו רק עמדה אחת מתוך השתיים. התחיל להצטבר תור ארוך מאד של ממתינים ממורמרים מאוד.
אחרי כ-20 דקות החליטו לפתוח גם את העמדה השנייה, בלי מכונת שיקוף, ולהתיר לעבור רק לאנשים בלי תיקים או עם שקיות קטנות בלבד. כמובן שהבידוק בעמדה זו מאד אטי, וכמובן שלא ממש מודיעים שזה תור בלי תיקים והשמועה עוברת מפה לאוזן. כך נוצר מצב שאנשים עומדים עם תיקים זמן ממושך בתור לעמדה המקולקלת וכשהם מגיעים לעמדת הבידוק הם מוחזרים אחורה, מה שאומר שהם צריכים להידחק החוצה, דרך הקרוסלה, כנגד הזרם, ושוב לעמוד בתור ארוך אל העמדה השנייה, שבה מכשיר השיקוף עובד. בחלק מהמקרים הבודקת מחליטה שהנעליים לא בסדר או ששקית הניילון גדולה מדי ושוב מחזירה אותם לתור השני שבו מכונת השיקוף עובדת.
שלי התנדבה לעמוד בתחילת התור ולהסביר לאנשים-עם-תיקים לעבור לתור שבו מכונת השיקוף עבדה, כדי שלא יתעכבו לחינם, אבל ברור שהבלגן חגג והייתה התמרמרות רבה.
למי אנחנו יכולות לפנות (בזמן אמת או מאוחר יותר ) לדווח על כך שעמדה אחת לא עובדת ?
שלי נתנה את הפרטים של סילביה לאדם שאחיו מנוע שב"כ
. רבים מהפועלים דוברי עברית, פנו אלינו בבוקר טוב וגם בתלונות רבות על היחס אליהם במעברים. חלק אמרו שנבוא כל יום כי כך הם עוברים מהר יותר אבל חלק טענו שבגלל נוכחותנו מעכבים אותם בכוונה. אחד הזכיר לנו שלכולנו יש אלוהים אחד.
להערכתנו, בשעתיים שהיינו עברו למעלה מ-1000 איש. המעבר לקח כ-30-40 דקות.