דרום הר חברון, סוסיא

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מיכל צ', נתניה ג' (צילום), יהודית ק' (דיווח), דליה (אורחת), מ' אחרי ההגה
26/11/2013
|
אחה"צ

יום של סידורים טכניים

דרום הר חברון - סוסיא (תמונות משמאל: כיתה, ילדים חוזרים מביה"ס)

יצאנו ב 12:00 כדי לפגוש את מנהל ביה"ס בסוסיא הפלסטינית, מר מ', שאישור הכניסה שלו לישראל נשלל ממנו אחרי הרבה שנים שבהן יכול היה להיכנס לישראל באופן קבוע. לפי הגורמים הישראלים הוא צריך להביא בקשה מיוחדת ממעביד ואז, אולי, יוחזר לו האישור. מכיוון שהוא מנוע שב"כinfo-icon, לקחנו את המכתב ממנו כדי להעביר אותו לסילביה. אז מ' שמח שבאנו והזמין אותנו לחדרו, כדי לספר את תולדות המקום ואנחנו שמענו שוב את הסיפור הקשה הזה.

בבית הספר  בסוסיא לומדים 45 ילדים עד כיתה ו', ובהמשך הבנים נוסעים ליטא או לטוואני לבית ספר תיכון. הבנות, על פי רוב, נושרות בשלב זה מטעמים שונים: צניעות, כלכלה ו"הדרת נשים". בית הספר נקי ומסודר אך מאוד בסיסי. יש חשמל שמופק במתקנים סולריים וטורבינות רוח. המנהל מצביע בגאווה על מחשב ומדפסת חדישים שנתרמו על ידי ארגונים בינלאומיים. המשכורות והציוד במימון הרשות הפלסטינית, למרות שלישראל יש שליטה מלאה באזור, שהוא אזור C הידוע לשמצה.

צל של  צו הריסה רובץ על הכפר כולו ועל בית הספר בפרט. שלטונות ישראל רוצים להעביר אותם ליטא, הצפופה ממילא. לאחרונה ניתנה בבית המשפט ארכה של 60 יום עד שיוחלט בעניינם. משנת 1948 הם הועברו 3 פעמים למרות הקושאנים שיש להם מימי התורכים. בהתחלה הוזזו מאזור ערד לסוסיא, אחר כך מסוסיא ההיסטורית, כל פעם בהבטחות ובתירוצים שונים של הצבא והשלטון, וכל פעם מצמצמים את שטחי אדמותיהם. כמובן שגם כאן יש מחסור במים אך אוסרים עליהם לחפור בורות מיםinfo-icon, כמו בכל הגדה. עתירה לבג"ץ באופק.

מכיוון שנכתב הרבה על המקרה של סוסיא, לא ארחיב יותר. המשכנו לכפר שוואקה.

 

 

 

שוואקה – דרום הר חברון (תמונות מימין בית בשוואקה, נוף פסטורלי)

הכפר מותקף תדיר על ידי מתנחלים מהמאחז אשתמוע. הכפר שוכן על הגבעות מאחורי המאחז, כשעמק יפה מפריד ביניהם. עדרים רועים, כרמי זיתים, הכל כך פסטורלי ומטעה. באנו אל מ' (אחר!) לבקשתו, כדי שנראה איך הוא ומשפחתו חיים, ולהבין את  הנזקים שנגרמים לו משכניו בשנים האחרונות. האירוע האחרון היה לפני חודש וחצי, אז כרתו להם עצי זית והרגו כמה כבשים.

בנוסף, רצינו לוודא שהוא חתם על עתירה שסילביה מגישה בשמו עבור אישור כניסה לישראל (עוד מנוע שב"כ, בין רבים). התנהגות המתנחלים לא מאפשרת לו להתפרנס כעובד אדמה ורועה צאן, והוא, שלא עבד מעולם בישראל, מנוע שב"כ. סתם כך, כמו

 

רבים אחרים.

פגשנו אותו עם אשתו ושלושת ילדיהם הקטנים, בבית שקשה מאד לחיות בו, בלשון המעטה.