עופר - פומביות הדיון

באולמו של השופט רונן עצמון:

ישבנו במשך דיון שרק בסופו הזכיר החוקר לשופט שהוצא צו איסור פרסום על המקרה. הדיווח שכתבתי נגנז.

הדיון בעניינו של עבדל רחמן זאייד:

לפני שהחל הדיון בעניינו זרקה אליו אחותו (?) אמו (?) כובע ממקום מושבה בירכתי האולם. השופט ציווה להוציא אותה. החזירו אותה לאחר כמה דקות ושוב הוציאו אותה (לא ראיתי מה שוב עשתה), אך אחר כך החזירו אותה והיא נשארה באולם עד תום הדיון החריג.  

עורך הדין מחמיד פתח את דבריו וטען בזכות פומביות הדיון והחובה לקיים את הדיונים בנוכחות המשפחות של הנאשמים. השופט לא הבין במה דברים אמורים, ועוה"ד טען שבדיון שהתקיים ב 29.1.12 לא הוזמנה המשפחה להיכנס לאולם, והוא עצמו לא קיבל הודעה על הדיון. גם לגבי הדיון היום קיבל את ההודעה רק אתמול. לשאלת השופט כיצד קרה שהמשפחה ידעה על מועד הדיון ב 29.1.12  והוא עצמו לא ידע, לא יכול היה עורך הדין לענות. הוא חזר כל הזמן והתייחס לכך שברוך מרזל וכנופייתו מופיעים באולם בית המשפט בשם פומביות הדיון, ומתפרעים, ואילו למשפחות של הנאשמים ולו עצמו לא מודיעים על מועד הדיונים בעניינם.

השופט הראה לעוה"ד תרשומת של שיחות הטלפון שנעשו אליו למשרד, אך לא הייתה תשובה, ושל פקסים שנשלחו במועדם. עוה"ד טען שזו רשימה מפוברקת ושקרית, ובזעמו הודיע שהוא לא ייצג את הנאשם. 

בית המשפט קיבל את הודעתו והסביר לנאשם שעליו למצוא עודך דין אחר שייצג אותו, אם הוא לא ימצא – ימנה לו בית המשפט עורך דין לפי שיקול דעתו.

הדיון הבא נקבע ל 4.3.12.

הנאשם ישב בפנים חתומות. אביו ואחותו (?) עזבו את האולם בתום ה"דיון".