ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן
לכאורה, אין מה לספר: "הכל עשר", ואף על פי כן:
מחסום טורה (שקד) 07.05 - 07.30
השערים פתוחים, החיילים בפנים, המחשב עובד, אנשים יוצאים לשני הכיוונים, הכל שקט.
אבל, מכולת האשפה מלאה על גדותיה ונשפכת על פני כל הסביבה. הרמזור שנצפה, כנראה רק מכיוון התנחלות שקד, על כל פנים לא מכיוון הרכבים שעומדים בפתח המחסום וממתינים לקריאה להיכנס - אדום. למי הוא מסמן? מה הוא מסמן?
הילדים הקטנטנים שאהבנו לראותם "נשפכים" מהטרנזיט של י', כבר אינם באים לכאן. ילדים בודדים, בגילים שונים באים ברגל מדהר אל מלכ. חלקם צועדים עם חוברות פתוחות, אולי מתכוננים לבחינה.
אנו מניחות ששאר הילדים עברו ללמוד בביה"ס באום ריחן.
ברטעה (ריחן) 08.10
אנחנו חולפות על פני המחסום וסופרות 8 משאיות ממתינות למעבר, עמוסות סחורות שונות. מגרש החניה התחתון כבר מלא לגמרי.
יעבד (דותן) 08.15
בדרך ראינו ג'יפ צבאי עומד ליד הפילבוקס, כשחזיתו אל השביל שממנו אפשר להגיע מיעבד. הכביש פתוח והתנועה שוטפת. במחסום עצמו אין איש. מכוניות חולפות בשני הכיוונים. המצור על הכפר הגדול, יעבד, שהיה כאן בביקורנו הקודם, לפני שבועיים, לא קיים. אולי כבר לא זורקים אבנים.
ריחן 08.30 - 08.45
חלפנו שוב על פני המחסום וחנינו במגרש העליון, שנראה לנו מלא מכוניות יותר מבעבר. המשאיות שהמתינו לבדיקה עדיין ממתינות. בתוך שטח הבידוק נבדקות בדלתיים פתוחות מכוניות פרטיות. המגרש העליון מלא יותר מהרגיל במכוניות, חלקן ישראליות וחלקן פלסטיניות. גדר השרוול שהוארכה מעט עד לתאי השירותים, לא קוצרה כפי שביקשו הנהגים. לא ראינו גברים יוצאים תוך סגירת מכנסיהם. כנראה שהם החליטו שאפשר להתלבש גם בתוך התא. לעומת זאת הועמדו כמה מחיצות שחוסמות ריבוע ריק ליד היציאה מהשרוול. הכוונה כנראה היא למנוע תאונות.