ברטעה-ריחן, טורה-שקד

ברטעה (ריחן) 06.00 - 06.45

מגרש החניה התחתון עדיין לא מלא. פינת התפילה נקייה ומטופחת. השירותים נקיים אך לא מצוידים והדלת אינה ננעלת. כבר בדרכנו לחניון התחתון ראינו שהיציאה מהטרמינל למרחב התפר שוטפת ודי צפופה. בחניוןן התחתון גם כן נכנסים לטרמינל באופן שוטף. אין הקפדה על "חמסה חמסה" אבל הנכנסים עצמם עוצרים מעט כשהם רואים שבהמשך נהיה צפוף. על הכביש עומדות כעשר משאיות עמוסות.

סימנו שני נכנסים על מנת לבדוק את המשך התהליך. עלינו למגרש העליון וירדנו מעט בשרוול. מדדנו בין עשר לחמש עשרה דקות ליציאה. הפועלים גם כן אמרו ש"היום בסדר". ואכן בשבוע שעבר היה צפוף וקשה מאד. לפי דעתנו היה ניסיון להקל על מעברים אחרים ולהתיר ליותר פועלים לצאת מהמחסום שקרוב יותר לביתם, ממנו הם מורשים גם לחזור. זה מוריד אולי קצת לחץ מאירתח ומעברי קצה אחרים, אבל מכביד על מעבר ברטעה, שהוא אמנם בניהול אזרחי, אבל בהגדרתו מיועד לתושבי ברטעה המזרחית ולפלסטינים שעובדים שם ובמרחב התפר. הוא אינו מוגדר כ"מעבר קצה" שממנו עוברים ישירות לישראל, כמו אירתח וג'למה ודומיהם, ואולי זו הסיבה שלא כל כך מעוניינים שיעברו מכאן לישראל, למרות שבאופן טכני הדבר אפשרי ומקל על הרבה פועלים. 

טורה-שקד  06.55 - 0730

בדרכנו אנחנו רואות את החיילים מתנהלים מהבסיס במעלה הכביש למחסום.

אין הרבה מצפים לעבור, לאב צד הגדה ולא בצד מרחב התפר. המחסום נפתח בזמן, נהגים נכנסים להיבדק, חוזרים תוך כמה דקות ומכניסים את מכוניתם לבדיקה. הכל איטי ונינוח. אין הרבה תנועה. ילדים מהכפר הסמוך באים ברגל ונכנסים ישר. קר מאד.

חזרנו דרך מעבר ברטעה, רק שש משאיות עדיין ממתינות לבדיקה.

 המשכנו למחסום דותן וקיצרנו לאביו של עלי את הדרך. בשעה זו עדיין לא מסוכן באזור. החיילים עדיין לא הגיעו והדרך בשני הצדדים, לג'נין ובנותיה ולמרחב התפר, פתוחה. לקחנו את עלי ואמו. אי אפשר לוותר על העליה למקום הבידוק, שבו בודקים את המסוכנים האלה, עלי ואמו מדי יום ביומו.

משמח לראות שעלי מרגיש ונראה יותר טוב. אולי כשיירפא לגמרי יינתן לנו העונג לקחת אותו במקום לרמב"ם, לגן החיות. 

הערה קטנה: מאבטח צעיר שואל אותנו בתימהון אם איננו פוחדות להיכנס לחניון התחתון. זה מסוכן! הם עדיין לא נבדקו!