בורין (יצהר), חווארה, עזון, עינאבוס

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רות בר זוהר, תמר סוברן, אנה שידלו, נעמי בנצור (מדווחת)
02/03/2014
|
בוקר

בעקבות ידיעה בעיתונות על יוזמה חדשה של מתנחלים מיצהר –  סיורים חמושים על כביש 60 מצומת ג'ית ועד חווארה, והתנכלויותיהם לכפרים פלסטיניים בסוף השבוע, יצאנו לאזור לבדוק איך פועלת  המיליציה החדשה ("תגובה ציונית הולמת" לנוכח הרופסות של הצבא??), ומה חלקם של אנשי יצהר באירועי סוף השבוע.

 

9:15 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין.

נסיעה לאורך כביש 55. הגדה יפה עד מאד בעונה זו של השנה. משני צידי הכביש נראות חלקות אדמה קטנות מעובדות וביניהן משטחים ירוקים ועצים מלבלבים. פסטורליה.

הכניסה לעזון אינה חסומה. אך ממול, מצדו השני של הכביש חונה ג'יפ צבאי ממוגן. התנועה בכביש המוביל מצומת ג'ית לכיוון חווארה מועטת. מיניבוס תקוע, חונה בצד הכביש. התיירים הצעירים סביבו מחכים לרכב חלופי. ג'יפ צבאי עושה את דרכו לכיוון צומת ג'ית.

את הסימן הראשון ליוזמה החדשה של המתנחלים אנו רואים בכניסה לכביש הגישה ליצהר שמסתעף מן הכביש הראשי: שני מתנחלים חמושים המהווים מחסום חי, ניצבים לצד רכב שטח אזרחי.

נאדים יוזם מפגש עם מ., מיודענו מבורין, ואנו נוסעים לפגוש אותו ליד בית הספר, שהפך יעד לתקיפות הן מצד הצבא והן מצד מתנחלי יצהר. מ. מיידע אותנו על ההתרחשויות באזור.

בבית הספר הממוקם במרחק מבתי הכפר, שכל חלונותיו מוגפים בתריסי ברזל, לומדים 300 ילדים, מגיל 8 ועד 18. כרגע הם משחקים בשלווה במגרש רחב הידיים המוקף בגדר בטון ומעליה גדר מרושתת גבוהה. אבל, הילדים הללו הם האויב, ובאויב חובה להילחם.  מאז תחילת הלימודים מגיעים חיילים  וזורקים רימוני הלם לתוך בית הספר בטענה שתלמידים השליכו עליהם אבנים. בשבוע האחרון הגדיל לעשות רכז הביטחון של יצהר, שירה גז מדמיע לעבר הילדים. נציגי הצבא אף איימו שיסגרו את בית הספר.

ביום חמישי האחרון חנכו המתנחלים מיצהר את המיליציה החדשה שלהם. ביום ששי הגיע להתנחלות צוות טלוויזיה. מול המצלמות הסבירו המתנחלים את הנחיצות בסיורים עצמאיים: רף המסוכנות של חייהם עלה: ילדי בית הספר כבר אינם מסתפקים באבנים. עתה הם זורקים על תושבי ההתנחלות בקבוקי תבערה! לא פחות.

כך התנהל סוף השבוע של מתנחלי יצהר, שלב אחרי שלב:

יום חמישי: בין בית הספר ותחילת ההתנחלות משתרע שטח של 53 דונמים השייך לכפר ואותו הם מעבדים. אנשי יצהר נכנסים  לשטח, מסתתרים בין העצים וצופים משם על הכביש.

יום ששי: – עליית מדרגה: הם יורדים מן הגבעה, תוקפים חקלאי שמעבד את שדהו, ושוברים את רגלו וידו תוך שימוש במוט ברזל. חיילים שמגיעים למקום  צופים במתרחש אך כהרגלם אינם מתערבים. עכשיו הפצוע מאושפז בבית החולים.

שבת: בבוקר יום שבת קודש, לאחר שהתפללו בכוונה גדולה, הקפידו על מילוי כל מצוות השבת, קלות כחמורות, הם יוצאים, לבושים בגדי לבן, לקיים את המצווה החשובה מכולן.-התעללות בשכנים הפלסטינים. היות וזמנם בידם, וגם לשם הגיוון, הם יוצאים עתה דרומה, כאשר היעד הוא הכפר עינאבוס.

רועה בודד עם ילדו המוביל עדר כבשים הוא טרף קל. התקיפה מתבצעת תוך חלוקת עבודה:  כמה מהם  גונבים מספר כבשים ומתרחקים אתם. שהרי, גניבה המתבצעת בשבת היא מצווה בעלת ערך רליגיוזי  מיוחד. שניים אחרים נטפלים לילד, מכים ומפילים אותו. אחד מהם מעמיס אותו על הגב  ומתחיל לרוץ לכיוון יצהר. ברגע האחרון מגיעים צעירים מן הכפר, משחררים את הילד המבועת ומחזירים את הכבשים השדודות לבעליהן. 

תוך כדי האזנה  לתיאור האירועים אנו מבחינים בג'יפ אזרחי חונה לצד הדרך ולידו שני מתנחלים. תוך זמן קצר הם נכנסים לרכב, ונוסעים לכיוון הכביש. הפטרול של מיליציית המתנחלים יצא למשימתו.

בדרך חזרה אנו עוברים בחווארה. תנועת כלי רכב ערה מאד חוצה אותה לשני הכיוונים. בכניסה לכפר ביתא אין חסימה, אך חונים שם שני כלי רכב צבאיים. ליד צומת תפוח  עוצרים שוטרים ישראלים שלוש מכוניות בעלות לוחיות זיהוי פלסטיניות. הקנסות שבעליהן יאלצו לשלם יעשירו את קופת המשטרה. אכן, משטרת ישראל יעילה מאד, גם בתוך הקו הירוק וגם מחוצה לו.

11:30 חזרה לראש העין.