ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן
0730 – 0800 טורה – שקד
המחסום פתוח, התנועה זורמת ללא עיכובים בשני הכיוונים, ואין ממתינים לפני הקרוסלה. כנראה הבוקר פתחו בזמן, הסדירים שבו לעמדות (גבעתי?), והכל נוהג כמנהגו בישראל.
צמחי הטבק כבר ערומים מעלים, מיליון חצבים בוואדי ערה, עננים ומעט טיפות גשם.
0810 – 0835 ברטעה – ריחן
כאן עמוס כרגיל והתנועה זורמת. מגרש החניה מלא לגמרי והרבה מכוניות חונות בשולי הכביש.
שני אשנבים פתוחים והתור העמוס מתקדם במהירות. עד שעזבנו כבר לא היה תור ונראה שכולם כבר עברו. מדדנו כ -12 דקות מעבר לשני אנשים.
כיוון שכך, החלטנו לנסוע לראות מה קורה במחסום יעבד-דותן. כאשר עברנו את המחסום בברטעה פגשנו בצד הפלסטיני את מארי עם אחיה ואביה, בדרכם לטיפול הקבוע באום אל פחם (פיזיותראפיה למארי הנכה). אמג'ד אמר (אם הבנו נכון) שעכשיו הם באים מכיוון יעבד, אין חסימה והכל זורם. בכל זאת החלטנו לראות במו עינינו.
בדרך למחסום יעבד שדות הטבק בחלקם עדיין ירוקים, וחלקם כבר חרושים. מפעל הטבק מלא חבילות. במחסום עומד רכב צבאי, וטור מכוניות (כ – 12) ממתין לבדיקה ולמעבר בכיוון למחסום ברטעה. צפינו מרחוק וראינו שהמכוניות עוברות בקצב די מהיר. לאחר כעשר דקות נותרו רק 2 מכוניות. נסענו גם אנחנו.