חיזמה

• "כי הם יהודים ואתה לא. זה למה".

   

כבר יומיים הכניסות לכפר חיזמה חסומות.

אין רכב יוצא ואין רכב בא.

קצינים וחיילים עומדים על המשמר מזה יום ולילה ויום וגם מג"ב מגיעים ומהמנהל האזרחי מבקרים.

את הכניסה הראשית חסמו חיילים בגופם וחסמה שרשרת דוקרנים. אמבולנס שהיה בדרכו לצאת נשאר תקוע בפנים. ניסיתי להיכנס אבל, "זה שטח צבאי סגור... מתנהל בפנים אירוע... " ושאר הבלים ושקרים  מפי קצין.

לא יודעת אם האמבולנס יצא או לא כי המקום בו עצרתי היה על הכביש הראשי וזה מסוכן והמשכתי אל צדו האחר של הכפר, לכניסה המזרחית שם יש מוסכים ותחנת דלק ודרכים של עפר. חשבתי אולי משם אוכל להיכנס - אבל לא.

היו שם חיילים רבים עוד יותר ושם גם היה שלט שהסביר את סיבת המצור על הכפר.

 בתרגום לעברית:

"אל תושבי האיזור:
מיעוטכם אחראים להפרות הסדר, שבגללם הוצב המחסום הזה.
אתם חייבים לא לשתף פעולה איתם!
הפסיקו את הפעולות האלה שפוגעות במהלך חייכם.
למען שלומכם ולהשבת השקט והביטחון לאזורכם תשלחו כל פיסת מידע אודות אלה שפוגעים בסדר ועל פעילויותיהם באזור.
לטלפון: 0722587990
או לדואר האלקטרוני:
[email protected]
אבו סלאם
מפקדת צבא ההגנה הישראלי."

או בקיצור -  מבוקשים מלשינים/משת"פים.

הכפר חיזמה שגובל בחומת ההפרדה, שמדרום לו נבנתה פסגת זאב ושמצפון זולגת לעברו ההתנחלות אדם, לכוד בין צבתות מפעל ההתנחלויות ותושבי הכפר שלא די שהרבה מקרקעותיהם הופקעו גם אוכלים מרורים מהתנכלויות הצבא.

כבר לפני כמה שנים סיפר לי בחור שחזר גאה ונלהב משירות מילואים על "פעולות הטרדה" (כך בלשונו) שהיו הוא וחבריו עושים ברחבי הכפר חיזמה.

נוכח כל אלו ונוכח הידיעה שלצעירי הכפר העתיד צופן רק רע ואין אופק, לא פלא שאת תסכולם וייאושם הם פורקים בזריקת אבנים לעבר הכביש הראשי.

ובאותן שעות של אחר הצהריים, בין כל אלו שמצאו את עצמם נצורים בתוך הכפר היה גם נהג אוטובוס תושב מזרח ירושלים שביום הקודם הכניס למוסך שבכפר את האוטובוס לתיקון וכשהגיע לקבל חזרה את הרכב לא יכול היה  לצאת. הנהג ישב ליד ההגה בסמוך לחסימה וחיכה. גם את הלילה עשה בתוך האוטובוס וחיכה, "אני בכלל לא מפה..." אמר, כאילו שלמי שכן מפה כן מגיע ליפול קורבן לעונש קבוצתי. ובכל זאת, למי שלא – בטח שלא. הנהג עבר בין כל לובשי המדים והסביר לכל חייל וביחוד לכל קצין את מצוקתו ואת העוול שנעשה במיוחד לו, לזר, אבל כלום. וכשהגיע  קצין מגב והנהג שוב ירד מהאוטובוס והסביר  וביקש והתחנן וסיפר לחיזוק טענתו שכמה שעות קודם לכן הגיעו שני יהודים ונתנו להם להיכנס והיהודים ערכו בכפר קניות וחזרו והגיעו לחסימה ויצאו ולא עשו להם בעיות, "למה הם כן ואני לא?" שאל את הקצין,

- "כי הם יהודים ואתה לא. זה למה" השיב הקצין.

ואמנם זו האמת לאמיתה. זה באמת הלמה.

ואותו קצין מגב שהגיע כחצי שעה אחרי שאני הגעתי, אם קשר או בלי קשר לכך שלא נשמעתי למה שצוו עלי לעשות ולא התרחקתי לאן שאמרו לי להתרחק ושלמורת רוחם של החיילים וביחוד של הקצינים צילמתי, הורה לאנשיו לקפל את השלט שכמותו לעזות מצח מעולם לא ראיתי והוא אוכסן ברכבו של הקצין ויחד, השלט והקצין עזבו את המקום.

ונהג האוטובוס? – רק מאוחר יותר, כשהגיע למקום רכב לבן אזרחי/צבאי של המנהל האזרחי וירד ממנו קצין ונהג האוטובוס שב והסביר וביקש, אולי הבין הקצין את האבסורד בכליאת מי שלא מכאן והורה לחיילים לאפשר לו לצאת.

וכל הזמן ברקע האירועים ראיתי פרסומת מוגבהת מעל אחד מבתי העסק שכתוב בו: "שטיפת השלום". וחשבתי שאין צרוף מילים ציני מזה, אבל אחר כך, כשקראתי את תגובת צהל לשאלת ניר חסון כתב הארץ באשר לענישה הקולקטיבית שהטילו על תושבי הכפר חיזמה והיא:

בתשובה לשאלת "הארץ" האם אין זו ענישה גורפת על כלל תושבי הכפר, טענו בצה"ל כי לא כל הכניסות לכפר נחסמו וכי "צה"ל אינו נוקט מדיניות ענישה קולקטיבית" (בקישורית המצורפת) הבנתי שהמדרון חלקלק ולקרקעיתו טרם הגענו.

http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2616050