עסלה
משתתפות: מרסי ג. ומיקי ת.כ (מדווחת)
מיקי מדווחת:
כשהגענו למבנה גן הילדים, הילדים כבר חיכו לנו ורצו בהתלהבות לקראתנו.
מרסי עבדה עם הגדולים (להלן הדיווח שלה) ואני עם 3 בנות מכיתה ג', ובנה הצעיר בן ה-5 של נ'.
עבדנו על מילים שונות לפי ה-ABCשיחקנו במשחק "סולמות ונחשים" של אותיות גדולות וקטנות ולימדתי אותם שירים ושרנו עם הגיטרה. נ. הצטרפה מעט באיחור, וגם נכנסה לקבוצת הגדולים לעזור במשמעת.
כבפעם הקודמת, בסוף השיעור הפגשנו את שתי הקבוצות בחדר הגדול לשירה בציבור של שירים באנגלית עם הגיטרה. התלמידים של מרסי קיבלו משקפיים צבעוניות כפרס על קריאתם והם היו מאושרים. למרבה המזל היו למרסי כמה משקפיים עודפות והיא נתנה גם לצעירים.
מרסי מדווחת:
הפעם היחידה שבה אני מרגישה שאני חיה היא כאשר אני מלמדת תלמידים פלסטינים אנגלית, שפת אמי (אחרת הורגת אותי הגזענות הדוחה בארץ, כפי שהיא בוטאה בבחירות האחרונות).
על כל פנים, כאשר הגענו לכפר, התקבלנו בהתלהבות ע"י התלמידים. אני לימדתי את הבוגרים, 7 במספר ומיקי לימדה את הצעירים. מכיוון שהייתה זו פגישתי הראשונה עם הקבוצה ולא ידעתי את רמת הקריאה שלהם, הבאתי אתי חומר ללימוד העיצור "שׁ", והתברר שהתלמידים כבר ידעו אותה. קראנו סיפור קצר המכיל דוגמאות אחדות של העיצור הזה ושיחקנו משחק זיכרון המכיל מילים עם העיצור "שׁ". התלמידים קראו בשמחה את הסיפור "ירוק" של ד"ר סוס. אח"כ קראנו ביחד סיפור נוסף כאשר אנחנו מעבירות את הספר מיד ליד. חשבתי שהילדים יבינו שמדובר בסיפור הומוריסטי, אבל למרות שהם יכלו לפענח את המילים, אף אחד לא צחק, אבל עדיין נהנו (גם אנחנו). השיעור הסתיים עם לימוד שיר שמיקי נגנה בגיטרה.