חוסר יעילות של הצבא בבית איבא, בית פוריכ וחווארה
הגענו לבית איבא בשעה 08:15 ומצאנו תורים ארוכים מאד של הולכי הרגל. הבדיקה נעשתה ע"י שני חיילים – קצין וחייל – שפעלו ביעילות ובזריזות אך למרות מאמציהם הבידוק נמשך זמן רב. בצד עמדו כ-30 מעוכבים שחיכו לבדיקת תעודות.
היה ברור כי תגבורת של כח אדם הכרחית. על כן ניסינו להתקשר למספרים הרגילים אך לא הצלחנו. לבסוף פנינו למוקד הצבאי ובקשנו עזרתם. באמצעותם הצלחנו בסופו של דבר להזעיק תגבורת. כעבור זמן קצר הופיע גם מפקד הגדוד, קצין בדרגת סא"ל (שאת שמו לא נתן לנו) ונוכחותו היתה מועילה ביותר. עד שעזבנו שוחררו רוב המעוכבים, הוחזרו מפתחות מונית שנלקחו והמקרים הרפואיים עברו כולם.
בית פוריכ: תנועה דלילה ביותר ומעבר חלק.
חווארה: דרום: אין בעיות מיוחדות והמעבר חלק. בצפון: חייל וחיילת גסים במיוחד. אישה צעירה ותינוקת בוכיה מסתובבים בשטח חסרי אונים. יש מעוכבים – ואין תזוזה! קראנו למת"ק וחייל מילואים דובר ערבית רהוטה שבא פתר את כל הבעיות במהירות וביעילות. כאשר עזבנו לא היו עוד מעוכבים ואיש המילואים נשאר במקום.