דרום הר חברון

יצאנו מצומת שוקת ב- 6:30.
הערות כלליות:
1) כל אנשי כוחות הביטחון היו אדיבים, יעילים, ונחמדים אלינו.
2) "אין חיילים" פירושו, לא רואים אותם, אך כמובן יש פילבוקס מאוייש.

6:50, לפני סנסנה: ג'יפ משמר הגבול עצר מכונית עם לוחית רישוי צהובה/ישראלית, מהשטחים לישראל, עם פועלים. לאחר בדיקת תעודות הורשו להמשיך.
מחסום סנסנה: 2 טרנזיטים עם פועלים, מתעכבים. ויכוח עם אחד הפועלים – יש לו אישור אך שכח בבית את הכרטיס המגנטי. החייל קרא למפקד המחסום, אשר שחרר את האיש לדרכו. בכיוון ההפוך – רכב עם בדואים ישראלים וגם פועל זר מירדן (!) עובר בדיקת אישורים, נוסעים לעבוד בסוסיא, כנראה שם לא מעסיקים פלסטינים, עולם הפוך.

עוברים ליד מצפה אשתמוע, ואני נזכרת ששמעתי מפי מתנחלים שם כי באחת השבתות רצה פתאום צעירה פלסטינית במעלה הגבעה לעבר המצפה. בקושי השיגו מי שיתרגם להם מערבית, היא ברחה מנישואין כפויים ואלימות – אל היהודים, והם ניסו לאתר גורמי רווחה פלסטינים שיעזרו לה.
עוברים ליד עתניאל. ראש הישיבה שם, הרב ראם הכהן, הוא אחיו של גרשון הכהן, המח"ט שיפקד על ההתנתקות, לפי העיתונות.

7:20, צומת דורא אל פוואר השער פתוח, תנועת רכב זורמת באופן חופשי, וכן הולכי רגל, ילדים בדרך לביה"ס.
מחסום בצד אל-פוואר דווקא, בודקים תעודות ושולחים הלאה. מוניות פלסטיניות לא עוצרים כלל.

7:30, צומת הכבשים: אין חיילים, מעבר חופשי של הולכי רגל וחמורים, עדיין חסימה לרכב. אישה מצביעה על הטינופת של המעבר ומתלוננת על כך, למה לא מסדרים את זה.  
ראש המועצה של האזור שממזרח לכביש (חאלת א-דאר, 5,000 תושבים) מספר לנו באנגלית כי נאמר לו ממשרד המת"ק כי יופקעו שם אדמות בקרוב לצורך העתקת כביש 60 מזרחה בקטע זה, מראה לנו מסמכי טאבו מזמן התורכים בנוגע לבעלות, הגישו בג"ץ, אמרנו שנעביר הלאה לבדיקה.

7:50 – 8:30: שיוח, כביש 35 כולל הגשרים שלו, צומת עידנא, צומת סעיר, צומת זיף - אין חיילים, מעבר חופשי של הולכי רגל ומכוניות.

8:55, אחרי סוסיא, הפניה דרומה לכיוון יתיר – עמשא – ערד: מחסום וחיילים עמוסי עבודה: פלסטינים שאינם מקבלים אישורי עבודה במת"ק מנסים לעקוף את המחסום בטרנזיטים, נתפסים על ידי סיור צה"ל, שלוקח מכל רכב כמה תעודות לבדיקה, כל הנוסעים מובאים למחסום ולרוב גם הרכבים, "צריך עבודה, מה לעשות, ללכת לגנוב? ככה זה, יום אחד יש עבודה, שבוע לא". מחכים שם שעות ארוכות, גם בלילה. החיילים נותנים מים ואפילו אוכל לממתינים, "מה אנחנו לא בני אדם?" מחכים להוראות בקשר אם להחזיר תעודות ולשחרר או לא. בעת שהיינו שם אכן הוחזרו תעודות ורכב אחד שוחרר. הפלסטינים מאשרים כי החיילים בסדר גמור, "עושים את העבודה שלהם", דורשים פיתרון מלמעלה, מאשרים כי המחזה הזה שגרתי בחייהם. כולם משתתפים כאן בתיאטרון סיזיפי. מבין כ-30 גברים שהיו שם, היו גם 8 ילדים בגילאי 10-15. למה הם לא בבית הספר? "מה לעשות, צריך לעבוד".

9:30, מחסום יתיר, רציני ביותר, רכבי ביטחון, לא ראינו מעוכבים.

9:40, יציאה ממחסום סנסנה, בדיקה של המשטרה הכחולה רק ברכבים שיושביהם נראים כערבים, מסמנים לנו לעקוף את התור.