קלנדיה, יום שלישי, 26.4.2005, אחה"צ נוכחות: איריס ב., רוני ה. (מדווחת), שאדי (אורח) בילינו חלק ניכר מהמשמרת שלנו בגביית עדויות מרוכלים, שסחורותיהם הוחרמו על ידי פקחים של עיריית ירושלים היום בבוקר. ב- 9:30 הגיעו לכיכר מכוניות של העירייה מלוות בג'יפים של מג"ב ובמכוניות של המשטרה הכחולה והעמיסו על משאית את עגלות הרוכלים על תכולתן בזו אחר זו ונסעו לירושלים. העילה היתה שהכיכר היא חלק מהמחסום, ולכן אסור לסחור שם. כשאחד מהרוכלים ביקש קבלה על רכושו שהוחרם – בהחלט דרישה מתקבלת על הדעת – שוטר דחף אותו. איש מהם לא קיבל אישור בכתב על מה שהוחרם, והם לא ידעו לאן הובילו את הסחורה!התקשרנו ללימור יהודה מהאגודה לזכויות האזרח, והיא יעצה לנו להתקשר לקו החם של העירייה ולברר קודם כל איזו מחלקה היתה אחראית למבצע ואיפה הרוכלים יכולים למצוא את עגלותיהם. התקשרנו ונאמר לנו שמחלקת הפיקוח אכן שלחה היום את הפקחים לקלנדיה והעגלות נמצאות בגבעת שאול, במרכז התחזוקה. מחר בבוקר נתקשר, ואנו מקוות לקבל מידע יותר קונקרטי. זה, כמובן, לא חוקי בתכלית להחרים רכוש בלי להשאיר לבעלים מסמך ובו פירוט הטובין שנלקחו. אנו מקוות שהאגודה לזכויות האזרח תשלח חוות דעת עקרונית לעירייה על אי-חוקיותו של ההליך. על הסוחרים יהיה להגיש קובלנות פרטיות לאגודה. גם בשבוע שעבר פשטו פקחים והחרימו עגלות. אחד הרוכלים הגיש תלונה במת"ק בית אל ונקנס ב- 800 ש"ח, מחיר ההובלה!!!ובכל זאת, אחר הצהריים חזרו כמה רוכלים לכיכר ולשביל המקורה המוליך למחסום! כמו תמיד, החיים חזקים מן הדיכוי.,p>במחסום עצמו היו שלושה מעוכבים, כולם ישראלים שחזרו לישראל מהצפון -- הסיפור הידוע, שהרי לישראלים אסור לשהות באזור והמשטרה נקראה להמשך טיפול. אחד מהם היה יהודי מירושלים,(שהרי אסור לישראלים לשהות בשטח אי) והשניים האחרים היו אשה ערבייה מרמלה ותושב אום אלפאחם. כדי לקצר את זמן ההמתנה, התקשרנו לתמר, עוזרת המח"ט, והמעוכבים שוחררו בתוך זמן קצר.