אר-רם קלנדיה, יום א אחה"צ, 29.5.05משקיפות: תמר פ., פיליס ו. אר-רם: הגענו לא-ראם בסביבות 3:30. לא היה תור של הולכי רגל ותור הרכבים היה קצר. שלשה מעוכבים ישבו על האדמה בצד הצפוני של הבודקה. הם טענו שהם ממתינים כבר זמן רב. טלפנו לבני איטח בניסיון לזרז את הטיפול בהם ונענינו בהבטחה שיבדוק את הנעשה. היו מעט חיילים בנקודה ושלא כמו בשבוע שעבר, אף אחד מהם לא דיבר ערבית. קלנדיה: איך שירדנו מהטרנזיט פנו אלינו רוכלים שמצאו מקלט בצל החומה והתלוננו שחיילים גרשו אותם מהכיכר תוך כדי הפיכת עגלותיהם והשחתת סחורתם. בשעה 3:55, כאשר המשכנו לכיוון המחסום ראינו פתאום שני חיילים רודפים אחרי בחור פלשתיני אותו תפסו בצד הצפון מערבי של הכיכר. חייל אחד מבין השניים הרביץ לפלשתיני עם קת הרובה שבידיו ובעט בו ואז שניהם ליוו אותו לכיוון המחסום. בדרך ראינו שהחייל המרביץ בעט לו שוב מאחור. הבחור החזיק כל הזמן את עורפו כאילו שכואב לו. המשכנו בעקבות קבוצה זאת עד שחיילת מ"צ חופית עצרה אותנו ליד המחסום והודיעה לנו שלא נוכל להתקרב יותר מכיוון זה וגרשה אותנו לאחור. סובבנו לאחור והלכנו לשער המחסום שם מצאנו התקהלות נרגשת של כ-20 אנשים הכועסים על הנעשה בכיכר על ידי החיילים ודורשים לדעת מה יעלה בגורל הבחור הלכוד. פתאום יצא מתוך המחסום החייל הלוכד וניסה לפזר את הקבוצה תוך כדי גידופים ואיומים עם נשק שגרמו להחרפת המצב תוך התנצחויות וצעקות. מיד בקשנו מחיילים אחרים בסביבה לסלק את החייל המתפרע שנראה כאילו אינו שולט בעצמו ואכן, לאחר שסולק מהמקום, נרגעו הרוחות במקצת והחיילים שבאו לפזר את הצובאים על פתח המחסום הסבירו שהבחור יילקח לחקירה משטרתית ובינתיים יוחזק בבידוד. המתח המשיך לדעוך למרות שכולם ראו שהבחור, כבר אזוק, מובל לתא הבידוד המרוחק בידי החייל המכה (ש. שמו). התלוננו על הנעשה למפקד ההבטחה (מ. ב. מהנדסה קרבית), לחיילת מ"צ (ח.) ולמפקד מ"צ במחסום (ר.). תמר דרשה לתת עדות בחקירת מצ"ח והוזמנה לעשות זאת. כמו כן בקשנו את התערבותו של ח., נציג המת"ק. בסופו של דבר הגיע שאדי מהמת"ק לבדוק את הנעשה והוא הזעיק את מג"ד חיילי ההנדסה הקרבית, א. (טל: 050/7787175), שערך תחקיר לגבי האירוע וגבה מאתנו עדות (בעקבות זאת בוטלה הזמנת תמר למצ"ח אך החקירה אמורה להימשך).חוץ מן האירוע הנ"ל פעל המחסום כרגיל תוך מעבר מהיר להולכי הרגל, נשים כגברים. בסוף המשמרת פגשנו בחור שהמתין לדבר עם שאדי. הוא סיפר שלמרות שהוא גר כבר 10 שנים ברמאללה ועדיין רשומה כתובתו בעזה, דבר המכביד עליו להגיע למקום עבודתו ב-USAID בא-ראם. (ואנחנו חשבנו לתומנו שכל מי שתעודה בידיו עובר בקלנדיה. לא כך הוא. בירור עם ח. העלה שתושבי עזה אינם רשאים לעבור במחסום ושבכדי להוציא תסריך נדרשים לגשת למחסום ארז ולא למת"ק בית אל, דבר בלתי אפשרי לכשעצמו.) המלצנו לבחור לפנות למוקד וציידנו אותו בכרטיס.בדרכנו חזרה לא-ראם פגשנו שוב בעלי הדוכנים בכיכר הדרומית. איך שעמדנו לדבר איתם יצאו שני חיילים מהמחסום בדרכם לעלות לרכב המשוריין שחיכה להם בכיכר, אחד מהם מ. ב. החייל השני עבר לידינו ותוך כדי הליכה הושיט ידו וניסה להפוך את הדוכן ללא התראה ובלי אומר. ואז הוא הסתלק לתוך המשוריין. פעילות החיילים ביחס לרוכלים קשי היום מעוררת הרבה כעס בקרב הפלשתינים במקום כיוון שהיא תוקפנית ונוקמנית. החיילים עצמם מתלוננים שהוראותיהם אינן מכובדות ע"י הפלשתינים. נראה שבלי שייקבע נוהל העונה על חלק מהצרכים של שני הצדדים, בעיית הרוכלים תמשיך להוות מוקד לאירועים. חזרה בא-ראם. בשעה 6 היו שם כ-20 מעוכבים, כאשר רק חייל מג"ב אחד מילא את הטפסים לגביהם. המעוכבים כבר חיכו שעתיים ויותר במקום. שוב טלפנו לב.א. שהבטיח לבדוק ולזרז את הטיפול.