חווארה

חווארה, יום ראשון ה-5 ביוני 2005 אחה"צמשקיפות: נעמי ל'(מדווחת), נועה פ', טל ה' (מדווחת)טל:תקציר: - בצד אוטוסטרדה 5 עבודות עפר לקראת?? לפי קנה המידה,מנחת מטוסי ג'מבו. ועקירות עצי הזית המדוברות בסביבות מרדא/אריאל. ילד שמקוה להיכלא בישראל כדי לא לחזור הביתה פגישת דברי נועם עם סא"ל ראאד שנסתיימה כמעט בצנינים ובכל זאת..ובאריכות: לקראת 2 אחה"צ בצומת תפוח/זעאתרה כ-20 כלי רכב ממתיניםבכיוון דרומה ומזרחה משכם. לא התעכבנו על אף הבקשה לעצור שםכי נועה קבעה עם ראאד במחסום במיוחד כדי להעלות את נושא הרוכליםשגורשו באחרונה מהמגרש מדרום למחסום הדרומי הנטוש (והמלא אשפהותוהו ובוהו מוניות צהובות).-בפינת חווארה-יצהר לא נראה הפעם מחסום פתע/קבע.מחסום חווארה: כאמור, מגרש השוק לשעבר עמוס עתה בכמות כה רבהשל מוניות ומעבר צר מאוד וכל רגע כמעט יש שם תאונה והרבה נסים.ולמאות הנהגים והנוסעים אין עכשיו ממי לקנות לא בייגלה ולא שתייהולא בטיח. כמות האשפה הצבורה סביב המתחם כולו מאיימת להתחרות בקלנדיה.אין מעוכבים, אזור הבידוק נקי למשעי. בעמדות: אחד מ"צ אדיב,אחת חיילת מתחנחנת קולנית עם רעיה לנשק, מזלזלת מתעלמת וגסהלסירוגין עם ה"לקוחות" הפלסטינים. זרימה מתונה ומהירה יחסיתקרוסלה בודדת, יש שולחנות בידוק ליד המגנונטרים.סנסציה: מעט לאחר שהגענו, מובל ילד/נער (בן 15 לדבריו) שעליונמצא סכין מטבח קטן ואין עוד כלום גם לא תעודות. מדיבוב נציג המת"ק עולה שהוא בכוונה בא כך למחסום כדי להיעצרולהישלח לכלא בישראל כי נמאס לו במחנה פליטים ונמאס לו שמרביציםלו בבית ונמאס ונמאס. הילד לעתים בדמעות, לעתים מסתגר. מחכה שיחליטומה לעשות בו. גם הם לא כל כך יודעים. יצוין המפקד ב' (הידוע לטוב)שמאמין ומעביר את הטיפול הלאה. מחכים. נעמי מנסה להתקשר עםהDCI- הפלסטיני ששם אמורים לטפל גם בענייני "סוסיאליים" שכאלהאבל אין שם תשובה.- בין לבין, קבוצת תיירים מנסה להיכנס לשכם לביקור,ומחכים לתקשורת עם הרשויות המתאימות. כרגיל, מסרים סותרים.עד ינואר היה מותר, אחרי ינואר רק עם אישורים, ובסוף ברוח המתירניתשל היום המסוים ולשימור חוק השרירותיות הם מורשים לעבור פנימה.לקח איזה חצי שעה.מגיע... סא"ל ראאד. 3 תיירות יוצאות משכם. מספרות שדווקא בכניסה בבית פוריק נתנולשתי הגרמניות ביניהן להיכנס אבל לאוסטרלית לא. למה? כובע.אז חזרו והצליחו להיכנס בחוארה. ככה. שמחות על ההתעניינות.אחרי טיפול ראאד, מגיע מהחטיבה ג'יפ לקחת את הילד/נער כנראהלחקירה. דואגים שירים את החולצה על הפנים כדי לא לראותאת החיילים שלוקחים אותו. לפחות בטוח הראייה שלנו הדבריםנעשים ללא כפייה פיזית או תוקפנות גלויה כלשהי.התוקפנות הגלויה ביותר למעשה מתעוררת בשניים מהחיילים,המשועממים יש לציין, לשמע חלק מהדיבורים שלנו.לשמחתם, לא יסבלו אותנו עוד כי זהו זה, שבוע הבא עוברים.ב' יחסר לנו בעדינותו היחסית.ויגיעו אדונים חדשים. לא עמדו כלי רכב בצומת תפוח בדרכנו חזרה אחרי 6.נעמי:- בניגוד לאיזור המחסום הדרומי ושביל הולכי הרגל הטובלים בערימות זבל, טינופת וסירחון בולט המחסום בניקיון מופתי. ליד העמדות פחי זבל גדולים ומפקד המחסום מסביר שהמת"ק מעסיק פלסטיני האחראי על הניקיון במקום תמורת שכר.כתגובה על מציאת הסכין על גופו של צעיר בן 15 אומר החייל "לא יכלו למצוא סכין נורמלית, סכין קומנדו, סכין כזאת לא שווה למצוא".15.16: ולאורך המשמרת היו החיילים עסוקים במלחמות מים, צחוקים והטחת נאצות זה בזה, לוקחים את הזמן להצטלם כאשר גבם אל הנבדקים והם ממתינים שיתפנו מעיסוקיהם כדי לבדוק תעודות. מה שילדים בגיל הזה אמורים באופן טבעי לעשות אבל לא במחסום. מזל שלא היו פלסטינים במחסום.איש החברה להגנת הטבע עומד עם הג'יפ במחסום. נשק עב קנה תלוי עליו בהצלבה והוא שקוע בשיחות ארוכות עם חיילי המחסום: בוריס המפקד, חוסאם מהמת"ק, הכלבניות, החיילים. בהמשך הוא מוסר להם 2 פלקטים של החברה להגנת הטבע עם תמונות של ציפורים וצמחים מוגנים ומתדרך אותם מתי להזעיק את הפקח כדי שיחרים את הזעתר והמרווה שקוטפים הפלסטינים בהרים ובאותה הזדמנות יתן להם קנס כספי. אנו תוהות היכן הם חובבי הטבע יפי הנפש כאשר עוקרים מאות עצי זית, חופרים ומזיזים הרים, הופכים גבעות למישור. ועוד תהייה: איך יתכן שהכפריים הפלסטינים קוטפים זעתר כבר מאות בשנים ובכל זאת הזעתר צומח בכל שנה ונותן יבול? אולי הם יודעים איך ומה לקטוף? אולי זוהי עוד רדיפה בשרשרת הרדיפות שמטרתם למרר את חייהם של התושבים?15.45: ראאד מגיע למחסום. דיברנו איתו על:1. מסלול המכשולים שעוברים הנכנסים לשכם מצד עמדת המעוכבים שלא הוכשר ולא נועד למעבר בני אדם.2. סילוק הרוכלים מרחבת המוניות בדרום.3. הטינופת, הסירחון, השירותים, היעדר המים במתחם המחסום הדרומי.4. אמרנו שהדברים האלו היו יכולים להיפתר תוך שעות לו ראה הצבא בפלסטינים בני אדם המגיע להם יחס של כבוד אנושי אלמנטרי.5. לא הסתרנו את מחאתנו מעצם קיומם של המחסומים ומחסומי הדרכים בעומק השטחים הכבושים.בתשובתו אמר שאין סיכוי שהרוכלים יורשו לחזור כי "הצבא לא מוכן שיהיה במחסום שוק" ו"שילכו לחווארה ויקימו שם שוק", הבטיח שיטפל במפגעים במעבר הולכי הרגל, טען שמאחר שהמחסום הדרומי אינו פעיל נקיון המתחם אינו באחריות הצבא אבל הבטיח לבדוק מה אפשר לעשות ונתן לנו הסבר גאה על השיפורים המפליגים במחסום "מה אתן רוצות, אין תורים, אין לחץ ודוחק" ( ראינו שגם אין פלסטינים) וביקש "דברו על הדברים הקשים, אלה הדברים הקלים" (בבחינת את כל הדברים הקשים פתרנו).16:15 - צעיר שבידיו נמצא דיסק, החייל צועק "תחרים לו את העטיפה" שנושאת כתובת "ג'יהד". הבחור מסביר שזהו שמו של הזמר המצרי השר בדיסק ומרצונו הוא מקמט את העטיפה וזורק אותה. חומר הסתה כהלכה ושוב, צה"ל ניצח! הידד.