ריחן, יום רביעי 08.06.05 אחה"צ משקיפות: רויטל, חני (מדווחת) 11:45 הגענו עם חילופי המשמרות ופגשנו במשמרת הבוקר.האווירה קשה ביותר.10 מעוכבים שוחררו כולם בשעה 12:15מעט מאוד הולכי רגל, לעומת תור ארוך של מכוניות. זמן המתנה 45 דקות. המגאפון מרעיש פקודות למכוניות שעוצרות 25 מטר מהמחסום. הבדיקות קפדניות. להפתעתנו חוטי התיל שסגרו את רחבת הולכי הרגל, הוסטו לנוחיות הבאים. זה התברר בהמשך כאי הבנה מצדנו. התיל אומנם הוסט אבל עדיין אסור למוניות להיכנס ולהוריד נוסעים קרוב לנקודת הבידוק. נהגי המוניות שהעזו להכנס ספגו צרחות ממפקדת המחסום ל'.במהלך המשמרת ניסינו לברר אצל המפקדת לגבי אפשרות מעבר של אחד המסורבים, בעל אישור מעבר לישראל. בתגובה לפנייתנו איים חייל מ"צ בעזיבת המקום ואף נטש את המשמרת עד שחזרנו ל"מקומנו". למרות ההתנהלות המאוד לא נעימה של החיילים, אפשר היה לסכם את המשמרת כ"רגילה", אלמלא הגיעה החיילת הלוחמת מ' לבידוק הולכי הרגל. מרגע זה הכל נעשה בהיסטריה, בצווחות ובשפה בוטה, תוך כדי סגירת השער כעונש כל מספר דקות. הפעם לא יכולתי להתאפק ואיימתי עליה בהגשת תלונה. עזבנו בתחושה קשה מאוד את המחסום.