אבו דיס, יום ראשון 12.6.05 אחה"צ במשמרת: יהודית ש., חגית ש. (מדווחת) 12.00 בבאוואבה (פשפש) באבו-דיס, ערב חג השבועות. מלבד ניידת משטרה שהסתלקה מהמקום זמן קצר אחרי בואנו לא ראינו צבא או משטרה כל הדרך. אנשים עוברים דרך המנזר בשני הכיוונים. שעה מאוחר יותר עמדו שלושה שוטרי מג"ב מול הכניסה למנזר אך לא בדקו איש. מאנשי המקום שמענו שאתמול(שבת) היו הרבה מאוד חיילים. ומדיווח יום ו' למדנו שביום ששי היה סוער למדי במקום.נפגשנו עם ח. תושבת ביתנייה (עזרייה) וקבלנו מסמכים שונים הדרושים לסגירת תיק במשטרה (שב"חית) ופניה לקבלת כרטיס מגנטי ואישור כניסה לירושלים עבורה. ח. מלווה את בנה הצעיר לטיפולים במרפאה בעיר העתיקה מזה תקופה ממושכת אך מעולם לא היה לה אישור כניסה. פנתה למת"ק במעלה האדומים והטיפול שם נסחב ונסחב ולכן החלטנו לנסות לזרז.הפגישה המתוכננת עם ח. קיבצה אנשים נוספים. איש איש וצרותיו. מצאנו את עצמנו "פותחות משרד" ורושמות לפנינו עניניהם של אנשים נוספים שקלועים בסבך הביורקרטיה והרשע, לטיפולנו.13.00 נסענו בכביש הסלול שמתפתל דרומה דרך "קידמת ציון" שעל גגות שני בתיה מוצבת עמדה צבאית (וריאציה יהודית של "אלמנת קש"?). מתוך הכביש יוצאות דרכים קצרות סלולות: מערבה אל פיל בוקס המשקיף אל ג"בל מוכאבר, ומזרחה לתוך תוכה של סאווחרה. דרך זו חסומה למעבר רכב. הכביש הסלול מסתיים בינתיים בעמק שבין סאווחרה ממזרח, ג"בל מוכאבר ממערב ושייך סעיד מדרום. הכביש נועד, כידוע, להגן על החומה (כביש בטחון). גדר המתכת המרשימה לצידו של הכביש באה להגן על כביש הבטחון. אי אפשר שלא להתרשם מההגנה המובטחת. בשום מקום לא ראינו צבא או משטרה ולא שלט שאוסר נסיעה במקום.14.00 חזרנו דרך א -טור והעיר העתיקה ומלבד שוטרי המג"ב - הקבועים כמעט - ביציאה משער האשפות לא ראינו צבא או משטרה.