בית לחם וסביבתה, יום ד'04.05.05 אחה"צ משקיפות: יעל ר., תרצה פ., איילת פ. (מדווחת) 15:40 – מחסום ג'אבה. אין מעוכבים.16:00 – מת"ק עציון. 3 חלונות מאוישים, כ-20 איש ממתינים. אחד מהם מבקש מאיתנו לנסות לבדוק מדוע הוא לא מקבל היתר כניסה לישראל. הוא בעל מפעל אבן בבית פג'אר, והסחר בישראל קריטי לעבודתו. התקשרנו לאזהר, והוא אמר, כצפוי, שהמכסה מלאה. עד ששר הביטחון יחליט אחרת, לא מעניקים היתרי כניסה למסחר בישראל. כשתינתן הוראה חדשה יקבל אזהר את רשימת הבקשות מארגונים כגון התאחדות תעשייני האבן והשיש, החרטים וכדומה, וייתן היתרים.התור בחלונות ובקרוסלה מתחיל סוף-סוף להתקדם, הרוב יוצאים עם אישורים.אחד מספר לנו שכבר חודשים הוא ממתין לכרטיס מגנטי. מנוע שב"כ. בעבר הגיע לפגישה שנקבעה לו עם אחד הקפטנים בשב"כ, אך לאחר המתנה נשלח חזרה הביתה ונאמר לו לחזור כעבור חודש. הוא רוצה לעבוד בישראל, ומספר שבעבר היה לו כרטיס, ואפילו נתנו לו לעבור פעמיים בנתב"ג, כשחזר משהות בגרמניה. נתנו לו את הטלפון של פיראס.16:40 – בחורה מתווכחת עם החייל בחלון המת"ק. אחד הממתינים מסביר לנו שמדובר בתושבת בית לחם שהגישה בבוקר בקשה לאישור לה ולאחיה להגיע לבית חולים אל-מוקאסד, להיות עם אביהם שעומד לעבור מחר ניתוח לב פתוח. החייל מסרב. הבחורה פונה אלינו ומסבירה שאביה לא קיבל אישור להגיע לבית החולים משום שהוא מנוע שב"כ, וכשהחייל שאל אותה איך בכל זאת עבר, היא "הודתה" שעבר בדרך עוקפת מחסום. על כך היא מוענשת ולא מקבלת אישור. אחרי הוויכוח איתה החייל אמר לה להביא שוב את הבקשה שהגיש אביה, כהוכחה לכך שהאב אכן הגיש בקשה לאשפוז, שכן לא רשומה בקשה כזאת במחשב, ואז יבדוק את העניין. היא מבקשת מאיתנו שנשאל את החייל בחלון, אולי אפשר לשלוח את הבקשה בפקס, כי "השליח" עם הבקשה תקוע במחסום והמת"ק עומד להיסגר. החייל בחלון מסרב לדבר איתנו או להעביר אותנו לאזהר או מוטי, "תתקשרי בעצמך, אם יש לך את הטלפון". התקשרנו למוטי. בתחילה הוא מתעקש לחקור איך האב המנוע הגיע לבית החולים, אך בהמשך הוא אומר שכלל לא ראה בקשה מאת האב, האם או אחד האחים, ותוהה אם האב אכן מאושפז: "את רופאה? מאיפה את יודעת?" הוא שואל אם הבחורה קיבלה אישור מהמת"ק על עצם הגשת הבקשה. כשנענה בשלילה הוא נוזף באחד החיילים בחלון: "למה לא העברתם אלי את הבקשה?" ולנו אומר להגיד לבחורה שתיגש אליו לחלון. כעבור כ-20 דקות היא חוזרת עם 5 אישורים, לה ולאחיה. האב והאם לא קיבלו אישור. את האב יחזירו הביתה באמבולנס אחרי הניתוח, מסביר לנו חתנו. 17:40 – מחסום עציון ריק.17:50 – באל-חאדר אין חיילים. המשכנו למחסום בית ג'אלה ומשם למחסום עין יאלו, בשניהם אין מעוכבים והתנועה זורמת לאיטה.18:20 – מחסום 300. בסככה 2 מעוכבים, 5 חיילים מסביב. החוקר יוצא מחדרו ואומר לאחד המעוכבים שילך כבר הביתה, שהוא משוחרר, אך המעוכב, לא ברור למה, לא הולך ונכנס עם החוקר חזרה לחדר. לנו אסור לשוחח איתו. פנינו אל נהג שחיכה ברכב ליד, והספקנו לשמוע ממנו שאסף את הנוסע באל-חאדר, כשירד גשם, ולא ידע שהוא "מהשטחים". כעת הוא מחכה לחקירה ויודע שרישיונו יישלל לחודש. כאן נסתיימה השיחה, שכן החיילים הבחינו בנו, "אל תדברו איתו, הוא מעוכב". במכונית? "כן, שלא יהיה לו קר". אחד החיילים ניגש אליו להזהירו שלא יענה לנו.18:40 – עזבנו את המחסום.