בית לחם וסביבתה, יום א' 15.05.05, בוקר משקיפות: עפרה ב., אילנה ד.(מדווחת) 07:00מחסום 300: שקט מאד. יואב, חברנו הגרמני הוותיק ציין שזהו בוקר נעים. "רק" ארבעה מעוכבים שנתפסו במתחם טנטור חיכו לבדיקת תעודות בטרם נשלחו הביתה. הוא לא הרשה לנו להתקדם לשום נקודה ממנה ניתן לראות משהו. 07:40 אל חאדר: אין שום נוכחות צבאית. לנהגי המוניות לא היו גם תלונות לגבי המתרחש במחסום הקונטיינר. ניסינו לצעוד בכוון ביה"ס לבנות (התיכון) אך נעצרנו במעלה הגבעה על ידי ג'יפ צבאי ובו שני חיילים שאמרו שזהו שטח צבאי "סטרילי", שיכלו לירות בנו כטרוריסטיות מסוכנות. הם טענו שמעולם לא יכולנו לעלות בשביל הזה, ונסעו לאט אחרינו עד סוף הירידה.אפרתה צפון: רק נהג מכונית אחד, חמור וזוג צעיר ליד מחסום העפר ב"מעבר הדלקים". 08:00 מת"ק עציון: קהל רב חיכה לפתיחת האשנבים בשעה 8:00. הודענו באמצעות אחד האנשים המחכים את המסר של חיה בערבית. המסר: על כל אחד לעמוד על כך שעליו לדעת מדוע סורב לקבל כל מסמך שהוא ובכתב. היו פניות רבות אלינו עם תלונות על שנאלצו לבוא שוב ושוב פעמים רבות. עובד במנזר הקפוצ'ינים בטלבייה התלונן על אבדן פקס בדרך מבית אל לעציון, המסמך נמצא והוא קיבל אישור כעבור 10 דקות. אדם שהיה זקוק לקחת תינוק בן חודש לבית החולים נשלח בחזרה להביא מכתב הפנייה מרופא. (אולי כדאי ללמד חלק מהאנשים, או את כולם, איזה מסמכים נחוץ להביא).הקהל התרבה, צלצלנו אל מוטי, שישב ליד אחד האשנבים. נשארנו שם יותר משעה, אבל – התור התעכב – המכונה להנפקת כרטיסים מגנטיים התקלקלה (שוב...) ועסקו בתיקונה לדברי מוטי. 09:00מחסום בית ג'אלה: תור די ארוך של מכוניות, אך הוא התקדם במהירות. חיילי הנח"ל שעמדו שם לא בדקו את העוברים ביסודיות.בכניסה לוואלגה לא היה מחסום. הכפר, בו נסענו כמעט לכל האורך נראה שומם. רק ליד ביה"ס של האו"ם נראו חיים.במחסום עין יעלו היו שוטרים ממשמר הגבול, שמונה מעוכבים שנתפשו בשדה. אחד מהם "נענש" על התנהגות לא ראויה – לשבת לבד בשדה. לא הושינו לדבר איתם.