בית איבא, יום ד' 21.11.07, אחה"צ
15.35 בכניסת הרכבים כ10 מכוניות עוברות די לאט. בבואנו הודענו למוקד על התור הארוך בכניסה. במחסום מהומה רבתי. פרקו את עמדת הבדיקה, יש הרבהצינורות וברזלים. המ'צדיקים/ות עומדים בחוץ, לידם המכשיר השולט על פתיחת הקרוסלות והם פותחים וסוגרים כראות עיניהם. ממתינים עשרות רבות של סטודנטים, צועקים שרים ודוחפים, והחילים עסוקים בלחנך אותם ולדרוש סדר. החיילים דוחפים, וצועקים סדרת חינוך!
המ'תק תומר עוזר מאד בתור ה"הומניטרי" . באמת הנשים והמבוגרים עוברים די מהר. בכל פעם שמופיע צעיר מחזירים אותו לתור של הקרוסלות או למכלאה. טלפנו למוקד וגם לנועה ונעמי ומהר מאד הגיעה תגבורת של חיילים, אך עד אז הצפיפות והלחץ היו גדולים .והחיילים אף סגרו ל10 דקות את המחסום. כל אותו זמן לא הפסיק הגשם לרדת וזו היתה חוויה רטובה מאד. התנועה היוצאת משכם עברה לאחר בדיקה,
ב17.00 בחשיכה נטשנו את המקום . נשארו רק מספר אנשים,ואוטובוס מלא בנשים שעוכב. המ'פ הבטיח לטפל בענין. תופעה שראינו שם לראשונה, היו כמה בחורים מדיר שרף שעוכבו במכלאה וכאשר הקצין החזיר להם את התעודות ושלח אותם לקצה התור סרבו וחיכו שם עד שיחזיר להם,
בדרכינו חזרה, קרוב מאוד ממש ליד בורין, מחסום פתע: רכב האמר צבאי וחיילים. עצרו משאית פלסטינית ובדקו 3 בחורים צעירים שהיו בה. ירדנו לראות על מה העכוב והחיל ניסה לנפנף אותנו אך ללא הצלחה. בסופו שלדבר אפשרו לתנועה לעבור.